סימני מסחר

ביטול רישום סימן מסחר בשל אי-שימוש

ביטול רישום סימן מסחר בשל אי-שימוש

סוגיית ביטול רישום סימן מסחר בשל היעדר שימוש בו מוסדרת בסעיף 41 לפקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972, הקובע כדלהלן:
(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכח שאי -השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים.
(ג) לענין סעיף זה יראו כל אחד מהמעשים המנויים להלן כאילו אין שימוש בתום לב בסימן מסחר:
(1) שימוש בסימן המסחר בישראל בפרסומת בלבד, בין בעתונות מקומית ובין בעתונות חוץ המגיעה לישראל, זולת אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות, לדעת בית המשפט או הרשם, שלא להשתמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן;
(2) ביטול רשות לשימוש בסימן שניתנה לפי סעיף 50, ליצרן בישראל זולת אם הרשות בוטלה עקב הפרת תנאים, או משום שנותן הרשות מתכוון לייצר בעצמו את המוצר שלסימונו נועד הסימן או לתת את הרשות ליצרן אחר בישראל.

ביום 16/6/2022 ניתנה החלטת כבוד רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר, מר אלון אופיר, במסגרת בקשה לביטול רישום סימני מסחר מספר 125724-125725, , שעיקרה בטענה להיעדר שימוש בסימני המסחר האמורים על-ידי הבעלים שלהם, Orange Brand Services Limited.

במסגרת החלטתו חזר כבוד הרשם אלון על הלכת בית המשפט העליון לגבי תכליתו של סעיף 41 לפקודת סימני המסחר לאפשר הקפדה על כך שהרישום ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחר ומניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורכי מסחר (ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים בע"מ נ' PAGOTTE BEKLEIDUNGSF ABRIK PAULA GOT TES).

כבוד הרשם אלון קבע, כי הבעלים של סימני המסחר לא הביאה ראיות המתייחסות לשימוש בהם בישראל עבור סחורות או שירותים הכלולים בפרטות סימני המסחר בתקופה הקובעת (שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול) ואף לא קיבל את טענתה לפיה יש לראות בשימוש של ישראלים בחוץ לארץ בשירותים שלה כשימוש בסימני המסחר בישראל.

כמו-כן, כבוד הרשם אלון קבע, לגבי קיומן של נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות הותרת הרישום על כנו, כי על נסיבות מיוחדות אלו להיות אובייקטיביות ובלתי תלויות במעשיה של בעלת סימני המסחר, וכי אין לראות בהחלטה העסקית של בעלת סימני המסחר להפסיק את פעילותה בישראל כנסיבות אובייקטיביות שמנעו ממנה לעשות שימוש בסימני המסחר, ואף הגדיל וקבע כי "ככלל, אין לראות ב"החלטה עסקית" כנסיבה מיוחדת" אשר מצדיקה אי שימוש סימן מסחר רשום".

כבוד הרשם אלון גם דן בטענת בעלת סימני המסחר, לפיה נוכח המוניטין העצום שלה לטענתה בסימני המסחר והיותם סימני מסחר מוכרים היטב, ממילא, אף אם יימחק הרישום, צדדים שלישיים לא יוכלו לעשות שימוש בסימנים על-פי סעיף 46א(א) לפקודת סימני המסחר, ומשכך לטענתה אין כל תוחלת בבקשת המחיקה.

נקבע בעניין זה, כי גם אם תתקבל הטענה כי סימני המסחר הינם סימני מסחר מוכרים היטב וכי לבעלת סימני המסחר היה מוניטין בהם גם במועד הגשת בקשת הביטול, אין בכך בכדי להוביל למסקנה כי יש להותיר את רישומם בפנקס סימני המסחר על כנו.
עוד נקבע בעניין זה, כי דרישת השימוש יפה גם לסימני מסחר מוכרים היטב, ואין כל סעיף בפקודת סימני מסחר המחריג סימני מסחר מוכרים היטב מדרישת השימוש, וכי הותרת הרישום על כנו לגבי סימני מסחר שאינם בשימוש תעניק לבעלת סימני המסחר הגנה של סימן מסחר רשום – הגנה רחבה יותר מזו לה היא זכאית, ובנוסף תייבא לדין הישראלי את מוסד סימני המסחר ההגנתיים שאינו מוכר בדין הישראלי.

כבוד הרשם אף דן בטענת בעלת סימני המסחר, לפיה תכליתה של בקשת ביטול הרישום היא להכשיר את גזילת סימניה על-ידי מבקשת הביטול, ואין לשעות לבקשה שבאה בחוסר ניקיון כפיים.

נקבע בעניין זה, כי הפניה לביטול סימן מסחר רשום שלא נעשה בו שימוש על-ידי עוסק המבקש לעשות שימוש בסימן או בסימן הדומה לו עד כדי הטעיה היא כדין, וזכותה של מבקשת הביטול היתה לפנות בבקשה לביטול רישום סימני המסחר.
עוד נקבע, כי אם מבקשת הביטול תעשה שימוש בסימני המסחר בניגוד לדין, זכויותיה של הבעלים שלהם שמורות לה- כך אם הבעלים תוכיח שסימני המסחר שלה הינם סימנים מוכרים היטב בישראל היא תהיה זכאית למנוע רישום של סימנים מאותו הגדר סימנים ודומים עד כדי הטעיה בהתאם לסעיף 11(13) לפקודת סימני מסחר וכן לסעד במסגרת תביעת הפרה של סימן מסחר מוכר היטב בלתי רשום או במסגרת של תביעה בעילה של גניבת עין.

בהתאם להחלטתו של כבוד הרשם אלון, בקשת הביטול התקבלה ורישום סימני המסחר האמורים בפנקס סימני המסחר בוטל בגין אי-שימוש.

מדובר בהחלטה מעניינת מאוד המחדדת את חשיבות רישום סימן המסחר על-ידי הטוען לבעלות בו, כמו גם את חשיבות השימוש בסימן המסחר בפועל על-ידי הבעלים גם לאחר מועד הרישום.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים, שוטפים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות וכל הנלווה לכך.

כמו-כן, משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת סימני מסחר, התנגדויות לרישום סימני מסחר ועוד, בהתאם לדרישות וצורכי לקוחותינו.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר בהקדם עם משרדנו. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל דבר וענין ולהעניק לכם את שירותינו המשפטיים.

עו"ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר

רישום סימן כסימן מסחר

רישום סימן מסחר, בראי דיני זכויות היוצרים והמדגמים

 

"המטרה המסורתית" של רישום סימן כסימן מסחר הינה סימון טובין המוצעים על-ידי יצרן מסוים באמצעות שם, ציור או שרטוט, על מנת שסימון זה יחרט בזיכרון הצרכנים לתקופה ממושכת ויסייע בידם לזהות ולקשר בין הטובין לבין בעל סימן המסחר

לחצו כעת לתחומי מומחיות נוספים של משרדינו

הגשת בקשה לרישום סימן מסחר

הגשת בקשה לרישום סימן מסחר

אתם הבעלים של סימן מסחר? חשוב לפעול להגנתו באמצעות הגשת בקשה לרישום סימן מסחר, המוגשת למחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים.

לשם ההבהרה, רישום לוגו מעוצב ייתן הגנה על העיצוב עצמו להבדיל מהמלל המופיע בתוכו, בעוד רישום מלל בלבד ללא עיצוב ייתן הגנה על אותו המלל בכל עיצוב. כדי לקבל הגנה מלאה, יש להגיש בקשה לרישום סימן המסחר המעוצב (הלוגו) וגם בקשה לרישום סימן המסחר הלא מעוצב (המלל עצמו).

 

במסגרת הבקשה לרישום סימן המסחר, יש לציין פרטים, בעברית ובאנגלית:

  1. סוג הרישום המבוקש.
  2. תיאור סימן המסחר.
  3. פרטי המבקש או המבקשים (שם מלא, מספר זיהוי וכתובת).
  4. פרטי מיופה כח (ככל שישנם).
  5. פירוט הסיווגים לגביהם מבוקש לרשום את סימן המסחר (ישנה רשימה כללית של סיווגי סחורות ושירותים, הקבועה בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר, אשר מתוכה נבחר הסיווג הרלוונטי לסימן המסחר הרלוונטי. ניתן להגיש בקשה לרישום סימן המסחר הכוללת מספר סיווגים שונים, ככל שיש בכך צורך, כך שכל אחד מן הסיווגים שיוגשו ייבחן בנפרד על-ידי בוחני מחלקת סימני המסחר כבקשה בפני עצמה).
  6. פירוט דין קדימה / הודעות / מסמכים.

     

     

    ככל שמדובר בסימן מסחר מעוצב (לוגו), יש לצרפו לבקשה כקובץ GIF, JPEG, JPG, BMP או PNG.

    יש לשים לב, בנוגע לנושא של סימני מסחר צבעוניים, כי ניתן בין היתר להגיש בקשה לרישומו כסימן מסחר צבעוני ולבקש הגנה לצבעיו או להגישו בשחור-לבן. ככל שבמסגרת הבקשה לרישום סימן מסחרי תתבקש הגנה על צבעיו, הרי שרישומו של סימן המסחר יוגבל לצבעים אלו. עם זאת, ככל שבמסגרת הבקשה לרישום סימן מסחרי יוגש סימן המסחר בשחור-לבן, ההגנה שתתקבל מרישומו כסימן מסחר תהא בנוגע לכלל הצבעים השונים ללא הגבלת צבעים.

הליך בחינת הבקשה לרישום סימן המסחר

במסגרת הליך בחינת הבקשה לרישום סימן המסחר מתקיים בדרך כלל דין ודברים בין המבקש או בא כוחו לבין בוחני מחלקת סימני המסחר המדגמים בנוגע לרישומו ולצורך מענה לדרישות וטענות הבוחנים. דין ודברים זה כולל החלפת תכתובות וטענות מצד הצדדים כאמור, לעיתים אף נדרשת הגשת ראיות ותצהירים בתמיכה לבקשה המדוברת, עד להשלמת הליכי הבחינה.

תוקפו של סימן מסחר

תוקפו של סימן מסחר רשום הוא לעשר שנים מיום הגשת הבקשה לרישום, כאשר ניתן להאריך את תוקפו של רישום סימן המסחר בעשר שנים נוספות, פעם אחר פעם וללא הגבלה, בכפוף לתשלום אגרת חידוש.

רישום סימן המסחר הינו בעל תוקף טריטוריאלי- קרי, סימן מסחר שנרשם במדינה מסוימת, רישומו זה תקף באותה המדינה בלבד. כך, ככל שבעלים של סימן מסחר מעוניין בהגנה על סימן המסחר שלו גם במדינות נוספות, הרי שעליו לפעול להגשת בקשה לרישום סימן המסחר גם באותן המדינות.

בהתאם להוראות פרוטוקול מדריד עליו חתומה מדינת ישראל, ניתן להגיש בקשות לרישום סימן מסחר בכל המדינות הזרות שחתמו על הפרוטוקול האמור, באמצעות משרד רשם סימני המסחר בישראל, והכל תוך ששה חודשים ממועד הגשת הבקשה בישראל. כך, ניתן ליהנות מדין קדימה (מועד הגשת הבקשה במדינה הזרה ייחשב למועד הגשת הבקשה בישראל) וכן לחסוך בעלויות.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר בישראל וברחבי העולם, כמו גם בניהול הליכים משפטיים לפי פקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972, ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום זה. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר והגנה על זכויותיהם באותן המדינות.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר עם משרדנו.

עו"ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר.

סיווגי סחורות ושירותים במסגרת בקשה לרישום סימן מסחר1

סיווגי סחורות ושירותים במסגרת בקשה לרישום סימן מסחר

כאשר בעלים של סימן מסחר מעוניין להגיש בקשה לרישום סימן המסחר, עליו בין היתר לבחור את הסיווג ו/או הסיווגים הרלוונטיים לסימן המסחר המדובר אשר יוגשו במסגרת בקשת הרישום. רשימת סיווגי הסחורות (טובין) והשירותים מופיעה בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר 1940 והינה בהתאם לאמנת "ניצה", עליה חתמה מדינת ישראל ואשר נהוגה במדינות רבות ברחבי העולם.

ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במספר סיווגים, כאשר הלכה למעשה כל סיווג נבחן בפני עצמו וכל סיווג גורר עמו תשלום אגרה מתאימה.

יש ליתן את הדעת לכך כי הבעלים של סימן המסחר רשאי לבקש רישום של סימן מסחר אך ורק בנוגע לסחורות ו/או לשירותים שלסימונם סימן המסחר משמש או מיועד לשמש בעתיד.

רשימת הסיווגים שתוצג להלן, הכוללת 45 סיווגים (34 סיווגי סחורות ו-11 סיווגי שירותים), היא אינה "רשימה סגורה". דהיינו, ניתן להוסיף על הכלול בה, ככל שהפריטים שיוספו נכנסים בגדר הסיווג הספציפי.

להלן רשימת סיווגי הסחורות (טובין) והשירותים כנזכר לעיל:

  1. מוצרים כימיים המשמשים בתעשייה, במדע ובצילום, וכן בחקלאות, גננות וביערנות; שרפים מלאכותיים בלתי מעובדים, חומרים פלסטיים בלתי מעובדים; דשנים; תרכובות לכיבוי דלקות; תכשירי הרפיה והלחמה; חומרים כימיים לשמור מצרכי מזון; חומרי בורסקאות; דבקים המשמשים בתעשייה.
  2. צבעים, ורנישים, לכות; חומרים משמרים בפני חלודה וקלקול עץ; חומר גוון, קובעי צבע; שרפים טבעיים גלמיים; מתכות בצורת ריקועים ואבקה לשימוש בצביעה, בקישוט, בהדפסה ובאומנות.
  3. תכשירי הלבנה וחומרים אחרים המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח, מריקה ושפשוף; סבונים שאינם רפואיים; בשמים, שמנים אתריים, תכשירי קוסמטיקה שאינם רפואיים, תרחיצים לשיער שאינם רפואיים; משחות שיניים שאינן רפואיות.
  4. שמנים ושומנים תעשייתיים; שמני סיכה; תרכובות סופגות אבק, תרכובות מלחלחות ותרכובות מקשרות; חומרי דלק (לרבות בנזין למנועים) ומאור; נרות ופתילות לתאורה.
  5. תכשירי רוקחות, רפואה ווטרינריה; תכשירים סניטריים לשימוש רפואי; מזון וחומרים דיאטטיים המותאמים לשימוש רפואי ווטרינרי, מזון לתינוקות; תוספי תזונה לבני אדם ולחיות; אספלניות, חומרי חבישה; חומרים למילוי שיניים, שעווה המשמשת לריפוי שיניים; חומרי חיטוי; תכשירים להשמדת רמשים; קוטלי פטריות וקוטלי עשבים.
  6. מתכות פשוטות וסגסוגותיהן, עפרות מתכת, חומרי בניין ובנייה ממתכת; בתים ניידים ממתכת;; כבלים ותיל לא חשמליים העשויים ממתכת פשוטה; פריטים קטנים של מוצרי מתכת; מכלים ממתכת לאחסון והובלה; כספות.
  7. מכונות וכלי מכונות; מנועים (למעט מנועים לכלי רכב יבשתיים); מצמדים ורכיבי תמסורת (למעט לכלי רכב יבשתיים); מכשירים חקלאיים; חממות לביצים; מכונות מכירה אוטומטיות.
  8. כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים (המופעלים ידנית); סכו"ם, נשק צד; תערים.
  9. התקנים ומכשירים לשימוש במדע, בחקירת הים, במחקר, בצילום, בקולנוע, בראיה, בשקילה, במדידה, באיתות, בבדיקה (פיקוח); בהצלת נפשות ובהוראה; התקנים ומכשירים להולכה, מיתוג, המרה, צבירה, וויסות או בקרה על חשמל; התקנים להקלטה, העברה או שיחזור של קול וחוזי; נושאי נתונים מגנטיים, דיסקות להקלטה; קומפקט דיסק; תקליטורי די וי די ואמצעי תקשורת אחרים להקלטה דיגיטלית; מנגנונים בעבור מכשירים המופעלים על ידי מטבע; קופות רושמות, מכונות חישוב, ציוד לעיבוד נתונים; מחשבים; תוכנות מחשב; מכשירים לכיבוי אש.
  10. התקנים ומכשירים המשמשים לניתוח, לרפואה, לריפוי שיניים ולריפוי וטרינרי; איברים, עיניים ושיניים, כולם מלאכותיים; פריטים אורתופדיים; חומרי תפירה; אבזרים טיפוליים ואבזרי עזר המותאמים לבעלי מוגבלות; התקנים לעיסוי; התקנים, אבזרים ופריטים לתינוקות יונקים; התקנים, אבזרים ופריטים לפעילות מינית.
  11. התקנים למאור, לחימום, להפקת אדים, לבישול, לקירור, לייבוש, לאוורור, לאספקת מים ולמטרות סניטריות.
  12. כלי רכב; התקנים לתנועה ביבשה, באוויר או במים.
  13. כלי נשק; תחמושת וקלעים; חומרי נפץ; זיקוקים דינור.
  14. מתכות יקרות וסגסוגותיהן; תכשיטים, אבנים יקרות ואבני חן; שעונים ומכשירים כרונומטרים.
  15. כלי נגינה.
  16. נייר וקרטון; דברי דפוס; צורכי כריכת ספרים; צילומים; צורכי כתיבה וצורכי משרד, למעט רהיטים; דבקים לנייר או לשימוש ביתי; חומרים לאמנים ולרישום; מכחולים; חומרי לימוד והוראה; יריעות, סרטים ושקיות מפלסטיק לעטיפה ואריזה; אותיות דפוס וגלופות.
  17. גומי, גוטאפרשה, גומי טבעי, אסבסטוס, נציץ ותחליפים לחומרים אלו, שהינם בלתי מעובדים או חצי מעובדים; פלסטיק ושרף מחושלים לשימוש בייצור; חומרי אטימה, סתימה ובידוד; צינורות, גלילים וזרנוקים גמישים, שאינם ממתכת.
  18. עור וחיקויי עור; עורות בעלי חיים וגלדים; מזוודות ותיקי נשיאה; מטריות ושמשיות; מקלות הליכה; שוטים, רתמות ואוכפים; קולרים, רצועות ובגדים לבעלי חיים.
  19. חומרי בנין (לא מתכתיים); צינורות קשיחים אל מתכתיים לבניה; אספלט, זפת וחמר; בניינים ניידים שאינם מתכתיים, מצבות שאינן ממתכת.
  20. רהיטים, מראות, מסגרות לתמונות; מכלים, שאינם ממתכת, לאחסון והובלה; עצם, קרן, עצם לוויתן או אם הפנינה, לא מעובדים או מעובדים למחצה; צדפות; מירשאום; ענבר צהוב.
  21. כלים ומכלים לבית ולמטבח; מסרקות וספוגים; מברשות פרט למכחולים; חומרים לעשיית מברשות; פריטים לצורכי ניקוי; זכוכית בלתי מעובדת או מעובדת למחצה, פרט לזכוכית לצורכי בניה; כלי זכוכית, חרסינה וחומר.
  22. חבלים וחוטים; רשתות; אוהלים וטרפולין; יריעות מבד או מחומרים סינטטיים; מפרשים; שקים להעברה ולאחסון של חומרים בכמויות גדולות; חומרי ריפוד ומילוי למעט נייר, קרטון, גומי או פלסטיק; חומרי בד מסיבי גלם ותחליפיהם.
  23. מטווה וחוטים לשימוש בבדים.
  24. בדים ותחליפים לבדים; מוצרי בד לבית; וילונות מבד או פלסטיק.
  25. דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.
  26. תחרה ומעשי רקמה, סרטים ומקלעות; כפתורים; ווים ולולאות, סיכות ומחטים; פרחים מלאכותיים; קישוטים לשיער; שיער מלאכותי.
  27. שטיחים, מרבדים, מחצלאות, לינולאום וחומרים אחרים לכיסויי רצפות קיימות; וילאות קיר (שאינם מבד).
  28. משחקים וצעצועים; התקני משחקי וידאו; צרכי התעמלות וספורט; קישוטים לעצי חג המולד.
  29. בשר, דגים, עופות וציד; תמציות בשר; פירות וירקות משומרים, מיובשים ומבושלים; ריבות, מרקחות, לפתנים, ביצים, חלב ומוצרי חלב; שמני ושומני מאכל.
  30. קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; אורז; טפיוקה וסגו; קמח ומוצרים העשויים מדגנים; לחם, דברי מאפה וממתקים; גלידות; סוכר, דבש; נופת; שמרים, אבקת אפייה; מלח; חרדל, חומץ, רטבים (נותני טעם); תבלינים; קרח.
  31. מוצרי חקלאות, חקלאות ימית, גננות ויערנות גולמיים ולא מעובדים; תבואות וזרעים גולמיים ולא מעובדים; פירות וירקות טריים, עשבים טריים; שתילים ופרחים חיים; פקעות, זרעים וגרעינים לשתילה; בעלי חיים; מזון ושתיה לבעלי חיים; לתת.
  32. בירה; מים מינרליים, מי סודה ומשקאות לא כוהליים אחרים; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשירים אחרים להכנת משקאות.
  33. משקאות כוהליים (למעט בירה).
  34. טבק; צרכי מעשנים; גפרורים.
  35. פרסומות; ניהול עסקים; טיפול בעסקים; פעולות משרדיות.
  36. ביטוח; עסקי מימון; עסקי כספים; עסקי נכסי דלא ניידי.
  37. הקמת מבנים; תיקונים; שירותי התקנה.
  38. תקשורת רחק (טלקומוניקציה).
  39. הובלה, אריזה ואחסנה של סחורות; ארגון נסיעות.
  40. טיפול בחומרים.
  41. חינוך; הענקת אימונים; בידור; פעילות ספורט ותרבות.
  42. שירותים מדעיים וטכנולוגיים ומחקר ועיצוב הקשורים לשירותים אלה; שירותי ניתוח ומחקר תעשייתי; עיצוב ופיתוח של תוכנת וחומרת מחשב.
  43. שירותים להספקת מזון ומשקה; לינה זמנית.
  44. שירותים רפואיים; שירותים וטרינריים; טיפולים היגייניים וטיפולי יופי לבני אדם או לבעלי חיים; שירותים בקשר לחקלאות, גננות ויערנות.
  45. שירותים משפטיים; שירותי אבטחה להגנה פיזית על נכסים מוחשיים ובני אדם; שירותים אישיים וחברתיים הניתנים בידי אחרים לענות על צרכי הפרט.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום זה. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר עם משרדנו.

עו״ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

ההגנה שסימן מסחר רשום מעניק לבעליו

מהות ההגנה שסימן מסחר רשום מעניק לבעליו

חברה X פעלה לרישום סימן המסחר שלה, אשר באמצעותו התאפשר לה למתג את פעילותה ולצבור מוניטין לה ולעסקיה. חברה Y עשתה שימוש בסימן מסחר בעל מאפיינים דומים לכאורה והגישה בקשה לרישומו כסימן מסחר.

האם עצם קיומו של סימן מסחר רשום של חברה X מצדיק מניעת קבלה לרישום של סימן מסחר של חברה Y?

שאלה משפטית מעניינת זו נידונה על-ידי כבוד השופט גרשון גונטובניק במסגרת עש"א (ת"א) 6860-01-17 ה.א.ב. טריידינג בע"מ נ' ידיעות אינטרנט (בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו).דמיון בין סימני מסחר של חברות מתחרות

מהות ההגנה של סימן מסחר רשום

מתוך פסק הדין האמור, בחרתי להתרכז בקביעות כבוד השופט גונטובניק הנוגעות אל תובנות היסוד של מהות ההגנה המוענקת לבעליו באמצעות סימן מסחר רשום.

נקבע כי מזווית הראיה של בעלי העסקים השונים, סימני המסחר באים לאפשר להם למתג את פעילותם. כך, סימן מסחר מוצלח מאפשר יצירת אבחנה ביו הפעילות המסחרית של בעליו לבין זו של מתחריו.

עוד נקבע שכאשר הפעילות העסקית מביאה ומובילה לצבירת מוניטין, הרי שהוא דבק בסימן המסחר, וזאת במידה שהוא חדר לתודעת הציבור.

אשר לזכויותיו של בעל סימן מסחר רשום, נקבע כי האוחז בו נהנה מזכות קניינית, שאינה רק אזרחית, אלא גם חוקתית. שהרי, סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין פוגעים בקנינו של אדם" ו"הקניין הרוחני – הפטנט, זכות היוצרים, המדגם, סימן המסחר וכן המוניטין – הוא חלק 'מקניינו' של אדם".

כבוד השופט גונטובניק קובע כי הכרה זו מקדמת את הבנת הקניין כזהות, שכן בעל סימן מסחר משקיע את זהותו של העסק שלו בסימן המסחר, ואת זהותו שלו עצמו בעסק. כך, כאשר הוא עמל ליתן אופי מבדיל לסימן המסחר שלו, הוא עמל לשקף את מה שמבדיל בינו לבין האחרים, ומכאן גם הקשר ההדוק שבין סימן המסחר לחופש הביטוי של בעליו.

מוסיף כבוד השופט גונטובניק וקובע כי הזכות הקניינית המוענקת לבעל סימן המסחר היא מוגבלת, כמרבית הזכויות. בהתאם לכך, מתן הגנה חזקה מדי לבעל סימן המסחר עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימים של המתחרים שלו, ויש להתחשב גם בזהותם העסקית ובחופש העיסוק שלהם, כמו גם באינטרס הציבורי הכללי. שהרי, חברה המכירה בחשיבות הקניין הפרטי מחוייבת גם לקיומו של שוק חופשי ויצירת חומות מבוצרות מדי סביב סימן המסחר עלולה לפגוע בשוק זה ובתחרות הניצבת בבסיסו.

לפיכך, קובע השופט, כי יש לאזן בין האינטרסים והזכויות של בעלי סימן המסחר לבין האינטרסים והזכויות של מתחריו, תוך מתן משקל נאות לערכים החברתיים הכללים.

עוד קובע השופט, כי ניתן לחלץ רציונל כללי הנוהג בשיטת המשפטית בישראל, ולפיו ככל שסימן המסחר שנבחר הוא מבדל יותר, כך קל יהיה יותר להעניק לו הגנה רחבה, ולמנוע שימוש במרכיביו ממתחריו של בעל הזכות. בכך גם תתאפשר תחרות ראויה, שכן המרכיב המבדל מותיר מרחב מחיה ניכר לעוסקים האחרים, שגם בהם יש להתחשב. לעומת זאת, שימוש במונחים שגורים בסימן המסחר מעורר קושי, שכן מתן הגנה רחבה מדי לסימן מסחר שכזה, עלול לדחוק יתר על המידה את שאר הפועלים בשווקים הרלוונטיים, ולא לשם כך נועדו דיני סימני המסחר.

כבוד השופט גונטובניק מסכם וקובע כי , ככל שמעמדו של סימן המסחר הוא גבוה יותר, כך גדלה עוצמתו של בעל הזכות באיזון בין זכויותיו והאינטרסים שלו לבין הזכויות והאינטרסים הנוגדים.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים, שוטפים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות וכל הנלווה לכך.

כמו-כן, משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת סימני מסחר, התנגדויות לרישום סימני מסחר ועוד, בהתאם לדרישות וצורכי לקוחותינו.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר בהקדם עם משרדנו. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל דבר וענין ולהעניק לכם את שירותינו המשפטיים.

עו"ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר.

סימני מסחר

דמיון בין סימני מסחר של חברות מתחרות

חברה א' פיתחה מוצרים מסוימים, ייצרה ושיווקה אותם למכירה תחת סימני מסחר שנרשמו על ידה, כך שמוצריה צברו מוניטין וציבור הלקוחות מזהה את מוצריה עמה. בשלב מאוחר יותר, חברה ב' הפועלת בתחום העיסוק של חברה א' ומתחרה בה, החלה משווקת מוצרים דומים תחת סימני מסחר דומים של חברה א'.

מדובר במצב דברים, אשר למרבה הצער מתקיים מדי יום, פעם אחר פעם, עת זכויותיהם של בעלי סימני מסחר מופרות על-ידי גורמים המתחרים בהם, ורבים ממקרים אלו מגיעים מתגלגלים לפתחם של בתי המשפט, אשר נדרשים לסוגיה משפטית זו.

ישנן דוגמאות רבות להפרת סימני מסחר בין חברות מתחרות, אשר מלבד טענות להפרת סימן מסחר נלוות אליהם גם טענות משפטיות שונות נוספות, למשל עוולות גניבת עין והטעיית צרכנים.

להלן, אביא דוגמא אחת לפסק דין שניתן בתביעה שכזו.

מקרה בוחן של סוגיית דמיון בין סימני מסחר של חברות מתחרות

פסק הדין שאביא להלן מבטא היטב את עמדת בתי המשפט בנוגע לסוגיה האמורה ויש בו כדי לחזק את בעלי סימני המסחר וליתן להם רוח גבית במאבקם להגנה ושמירה על סימני המסחר שלהם ועל המוניטין שלהם.

שם (ת.א. ת.א. 20188-06-13 הייר אקספרס בע"מ נגד נובוקרטין בע"מ ואח', בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), התובעת הינה יצרנית ומשווקת מוצרים לטיפול בשיער, והיא רשמה בישראל שני סימני מסחר- "NANOKERATIN SYSTEM" ו-"NK PRO". הנתבעת, עוסקת כהגדרתה בתחום מוצרי יופי וטיפוח לשיער.

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את סימני המסחר שלה, כאשר הטביעה את האותיות "NK" על גבי מוצריה והשתמשה בשם "NOVOKERATIN", הדומה דמיון רב לשם "NANOKERATIN", שהינו שמה של התובעת המופיע על כל מוצריה. עוד טענה התובעת, כי בהתנהלות זו של הנתבעת יש גם כדי לבלבל ולהטעות את לקוחות התובעת, כך שיסודות עוולת גניבת עין מתקיימות בעניין זה.

הדיון המשפטי וקביעת בית המשפט לעניין הדמיון בין סימני המסחר

כבוד השופט גינת קבע כי לא לא ניתן להתעלם מהדמיון הרב בין הסמלים המופיעים על גבי אריזות המוצרים של הצדדים והקשר האסוציאטיבי שיוצרים השמות של שתי החברות.

עוד קבע כבוד השופט גינת כי מדובר בשימוש בסימנים דומים מאד ובשמות בעלי צליל דומה, שלא ניתן לחלוק על הדמיון ביניהם, כל זאת במסגרת מוצרים המשמשים לתחום זהה ומיוצרים בעבור בעלי מקצוע וחוג לקוחות ספציפי.

בהתאם לקביעותיו אלה, פסק כבוד השופט גינת כי הנתבעת הפרה את זכויות התובעת בסימני המסחר שבבעלותה, לפי פקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972.

הדיון המשפטי וקביעת בית המשפט לעניין עוולות גניבת עין והטעיית צרכנים

נקבע כי מתקיימים שני יסודות עוולת גניבת עין, לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.

כבוד השופט גינת נדרש תחילה דווקא ליסוד השני – מעשי הנתבעת עלולים להטעות את הציבור לחשוב כי יש קשר בין הסימן המקורי לסימן הנחזה לו – וקובע כי קיים דמיון דמיון בין המוצרים המקוריים לבין אלו של הנתבעת. שהרי, המוצרים נושאים לוגו עם אותיות זהות, וברי כי הסיכוי להטעיית הציבור ולבלבול בין הסימנים קיים.

בנוגע ליסוד הראשון – קיומו של מוניטין למותג הנפגע – נקבע כי חזקה על הנתבע 2 (מנהלה של הנתבעת), כי בין הפעולות שקדמו להקמת הנתבעת, הסתייע בגורמים מקצועיים ולמד את השוק, בכל הקשור לתחום אליו ביקש להיכנס. בירור מסוג זה כולל שמות של חברות מתחרות, מוצרים, מחירים, סמלים וכדומה.

כן נקבע, כי יצרן תם לב המבקש לסכל בכל דרך בלבול אפשרי של לקוחותיו, יעשה כל שביכולתו בכדי שמוצריו לא ייהיו דומים בשום צורה למווצריהה של חברה אחרת, בין אם מדובר בחברה מצליחה, וקל וחומר – כאשר מדובר, לעמדתו, בחברה "בעייתית".

כבוד השופט גינת קבע כי ככל שביקשה הנתבעת 1 למנוע 'בלבול' כזה, הרי ככל שהדבר נוגע ללוגו ולמראה האריזות של מוצריה, עולה כי לא עשתה די. שכן, חזות מוצריה הנוכחית עלולה להטעות בקלות לקוח כזה או אחר.

כבוד השופט גינת הגדיל וקבע, כי לקוח אקראי עשוי היה לסבור בתום לב, בראותו את אריזות מוצרי הנתבעת, כי התובעת, שאת מוצריה הוא רוכש מזה שנים, בחרה לשדרג או לעצב מחדש את אריזותיה, כפי שחברות נוהגות לעשות מעת לעת.

לאור הראיות שהוצגו בפניו קבע כבוד השופט גינת, כי דרך תיאור מוצרי התובעת, אריזותיהם והסימנים המיוחדים לה, זכו להכרה ולהוקרה בקרב ציבור הלקוחות הרלוונטי.

בהתאם לכך, נפסק כי חששה של התובעת בדבר קיום סכנת הטעייה מתקיים, כך ששני יסודות עוולת גניבת עין הוכחו על-ידי התובעת.

משרדנו מנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת סימני מסחר ולקיומה של עוולת גניבת עין ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחומי אלו.

בכל שאלה או בקשה הנוגעת לדיני סימני מסחר או עוולות מסחריות דוגמת עוולת גניבת עין, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו ואנו נשמח לעמוד לרשותכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר

 
סימני מסחר

סימן מסחר שאינו כשר לרישום

לפי סעיף 7 לפקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972, גורם המבקש לעצמו זכות שימוש ייחודית בסימן פלוני כסימן מסחר, רשאי לבקש את רישומו על-פי הוראות הפקודה, דהיינו להגיש בקשה לרישום הסימן כסימן מסחר בפנקס סימני המסחר.

בכדי שסימן מסחר יהיה כשר לרישום, עליו להיות בעל אופי מבחין. קרי, חייב שיהא בסימן המסחר כדי להבחין בין הטובין ו/או השירותים של בעלי סימן המסחר לבין הטובין ו/או השירותים של אחרים (סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר).

להלן רשימת סימני המסחר שאינם כשירים לרישום (בהתאם לסעיף 11 לפקודת סימני המסחר):

  1. סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;
  2. דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין -לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;
  3. שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה, או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;
  4. סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – "פטנט", "נרשם פטנט", "על פי כתב ממלכתי", "רשום", "מידגם רשום", "זכות יוצרים", "חיקויו של זה – זיוף" – או ביטוי כיוצא באלה;
  5. סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;
  6. סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;
  7. סימן הכולל ציון גאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;
  8. סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;
  9. סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;
  10. סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת – ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;
  11. סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;
  12. סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9 ע"פ פקודת סימני מסחר;
  13. סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9 לפקודת סימני מסחר;
  14. סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;
  15. סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;
  16. סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעיל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

בנוסף לסימני המסחר שאינם כשרים לרישום כמפורט לעיל, קבע המחוקק כי הרשם רשאי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של גורם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום לתחקות בלתי הוגנת (סעיף 12 לפקודת סימני מסחר).

רישום סימן מסחר במשרד עו"ד עמית וולף

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום זה. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר עם משרדנו.

עו״ד עמית וולף -עורך דין סימני מסחר

 
הגשת בקשה לרישום סימן מסחר

רישום סימן מסחר לצורך מכירת מוצרים באמזון (AMAZON)

כידוע, אמזון (www.amazon.com) הוא אתר מכירות אינטרנטי עצום בגודלו, במסגרתו מוצעים למכירה מגוון ענק של מוצרים שונים שיסופקו לכם באמצעות ספקים רבים ושונים מרחבי העולם, עד לדלת ביתכם.

לפני מספר שנים החליטה חברת אמזון על הקמת AMAZON BRAND REGISTRY (רישום המותגים של אמזון), שאחת ממטרותיו העיקריות היא הגנה על המוצרים והמותגים של ספקיה הרבים והשונים, וזאת באמצעות דרישה לרישום סימן המסחר של המוצר ו/או המותג המוצעים למכירה על ידם באחת ממשרדי רשמי סימני המסחר במדינות השונות שיפורטו להלן, בטרם הצעתו למכירה באתר אמזון.

מטרה נוספת הנובעת מעצם רישום סימני המסחר, לפי דרישתה של חברת אמזון כנזכר לעיל, היא טיפול מצדה בהוצאתם וגריעתם מאתר אמזון של מוצרים מועתקים המפרים את זכויותיהם של הספקים בעלי סימני המסחר הרשומים במוצריהם המוצעים למכירה באתר האמור.

לפיכך, ככל שאתם מתכוונים להציע למכירה מוצר כזה או אחר באתר אמזון, עליכם קודם כל לפעול לרישום סימן המסחר שלכם, וזאת על-ידי הגשת בקשה לרישום סימן המסחר באחת מן המדינות שחברת אמזון אישרה את רישום סימן המסחר בהם ככזה המקובל עליה לצורכי AMAZON BRAND REGISTRY.

מהן המדינות השונות שבהן ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר לצורך מכירת מוצרים באמזון?

על המדינות השונות כנזכר לעיל נמנות, נכון למועד כתיבת מאמרנו זה (24/5/2021): ארצות הברית, ברזיל, קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, הודו, יפן, צרפת, גרמניה, איטליה, טורקיה, סינגפור, ספרד, הולנד, ערב הסעודית, שוודיה, פולין, בריטניה, האיחוד האירופי ואיחוד האמירויות.

רשימת המדינות שפורטו לעיל עשויה להתעדכן מעת לעת וחובה תמיד לבדוק טרם הגשת בקשה לרישום סימן המסחר האם אותה מדינה בה תוגש בקשת הרישום עודנה נכללת ברשימת המדינות שמפרסמת חברת אמזון נכון למועד הגשת בקשת הרישום.

כיצד ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר?

הליך הגשת בקשת רישום סימן המסחר, כמו גם הליך הבחינה שלה, אינו טכני כלל ועיקר והוא דורש ניסיון משפטי רב ומוכח, הן לעניין עצם הגשת הבקשה עצמה והן לעניין הטיפול המשפטי בהשגות המשפטיות השונות שיועלו מצד בוחני סימני המסחר במסגרת הליך הבחינה, מתחילתו ועד השלמתו.

לפיכך, חשוב מאוד להגיש את בקשת רישום סימן המסחר שלכם על-ידי עורך דין סימני מסחר בעל ניסיון רב ומוכח שתחום מומחיותו הינו דיני סימני מסחר.

אתם מתכוונים להציע למכירה מוצר באמזון? חשוב מאוד להיערך לכך מראש. זה בדיוק הזמן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר! אל תהססו, פנו אל משרדנו ללא דיחוי ואנו נספק לכם את כל המידע הנדרש לשם כך ונפעל להגיש עבורכם את בקשת רישום סימן המסחר שלכם.

עמית וולף, משרד עורכי דין

עמית וולף, עורך דין סימני מסחר, מומחה לדיני סימני מסחר, בעל ותק וניסיון רב ומוכח בהליכי רישום סימני מסחר בישראל וברחבי העולם וכן בליווי ובייצוג משפטי בתחום סימני המסחר במסגרת הליכים משפטיים בפני הערכאות המשפטיות השונות.

סימני מסחר

סימני מסחר ויבוא מקביל

שאלה עקרונית ומעניינת הועמדה להכרעת כבוד השופט רמי אמיר, במסגרת ה"פ 1125-05-19 בן שלוש ייבוא וייצוא בע"מ נ' יפאורה-תבורי בע"מ (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז).

התובענה עסקה במשקאות מותג שוופס, משקה בינלאומי מוכר וידוע הנמכר ברחבי העולם.

המבקשת, יוזמת ההליך המשפטי, הינה חברה ישראלית שעוסקת ביבוא מקביל של מוצרים שונים לישראל, שביקשה לייבא ולשווק בישראל משקאות של המותג האמור מאוקראינה.

המשיבה היא בעלת הזכויות בסימן המסחר שוופס בישראל וברשות הפלסטינית, והיא מייצרת בישראל ומשווקת בישראל את המשקאות הנושאים את שם המותג שוופס.

המשיבה ביקשה למנוע מהמבקשת לייבוא את המשקאות האמורים ולשווקם בישראל, ומכאן ההליך המשפטי ביניהם במסגרתו ביקשה המבקשת ליתן סעד הצהרתי צופה פני עתיד, לפיו יבוא משקאות כאמור על ידה הינו כדין, ואין בו כדי להפר את סימן המסחר שבבעלות המשיבה.

האם ניתן לייבא את המוצרים הללו ביבוא מקביל והאם יש בכך משום הפרת סימן המסחר של המשיבה?

כבוד השופט אמיר קבע, בין היתר, כי לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים, שיבוא מקביל הוא פרקטיקה מותרת, דיני הקניין הרוחני אינם חוסמים בעדה, וכן שדיני הקניין הרוחני מכירים בדוקטרינה של מיצוי זכויות בינלאומי.

כן נקבע, כי אין בעובדה שהמשיבה מייצרת את המשקאות בישראל כדי להעלות או להוריד דבר לגבי סוגיית היבוא המקביל. הרעיון העומד בבחינת הלגיטימיות של היבוא המקביל הוא תחרות הזכויות בין הקניין הרוחני לבין חופש העיסוק והתחרות החופשית, בין סימני מסחר המקומיים לבין החירות לייבא סחורות מקוריות ולסחור בהן בארץ.

עוד נקבע לעניין זה, כי התחרות היא בין זכות הבעלות של המשיבה בסימן המסחר שוופס בישראל מזה, לבין זכותה של המבקשת לייבא משקאות שוופס מחו"ל מזה, ובתחרות בין שתי זכויות אלה, אין כל רלוונטיות לשאלה מניין וכיצד הגיעו לידי המשיבה הסחורות אותן היא משווקת, והאם היא ייצרה אותן או שייבאה אותן. שהרי, זכות הבעלות של המשיבה בסימן המסחר שוופס קיימת מכוח רישומו של הסימן על שמה; והיא נשמרת מכוח השימוש המסחרי שהמשיבה עושה באותו סימן, דהיינו בשיווק הסחורות על-ידה ומטעמה – בין שהיא מייצרת ובין שהיא מייבאת את הסחורות הנושאות את המותג. כלומר, העובדה שהמשיבה מייצרת את משקאותיה בישראל איננה שוללת מהמבקשת את המעמד של "יבואן מקביל", וככל שהמבקשת עומדת בדרישות להכרה ביבוא המקביל כיבוא לגיטימי, אזי היבוא המקביל שלה חסין מפני סימן המסחר של המשיבה.

כמו-כן, נקבע, לגבי שאלת הלגיטימיות של היבוא המקביל כשיש שונות מסוימת בין הסחורות, אלו של בעל הזכויות בסימן המקומי ואלו המיובאות על-ידי היבואן המקביל, כי יש לענות עליה בשני מישורים, עובדתי ומשפטי.

במישור העובדתי, נקבע שהמשיבה לא פירטה במידה מספקת ולא הוכיחה במידה הנדרשת את הטענה העובדתית הזו, שמשקאות שוופס המיובאים מאוקראינה על-ידי המבקשת שונים במרכיביהם ובמאפייניהם ממשקאות שוופס הישראליים שלה.

במישור המשפטי- ואפילו הייתה שונות מסוימת בטעם או במרכיבים כלשהם של המשקה – לא היה בכך כדי להוציא את המשקה המיובא על-ידי היבואן המקביל מגדר מוצר מקורי ואמיתי, להבדיל ממוצר מזויף שאינו חוסה כמובן תחת הגנת היבוא המקביל. כך למשל, גם אם בעל זכויות מחליט להתאים את מוצריו לטעמי השוק, והוא מייצר ומשווק במדינה אחת משקה בטעם לימון, ובמדינה שניה משקה בטעם ליים או ביטר למון – הרי כל עוד מדובר בשני המקרים במשקה מקורי שלו, ניתן יהיה להשתמש במותג שבו מסמן בעל הזכויות את מוצריו ביחס לכל המשקאות הללו, וזאת גם כאשר אחד המשקאות מיובא ממדינה אחת למשנה.

כבוד השופט אמיר מסכם בעניין זה וקובע, כי המבחן הרלוונטי לענייננו הוא מבחן המקוריות והאותנטיות של המוצר, ולא מבחן של זהות בכל הניואנסים בין המוצרים המקוריים לבין המתחרים.

בנוסף לכך, נקבע לגבי שאלת תחולתה של דוקטרינת המיצוי הבינלאומי בסיטואציה של פיצול טריטוריאלי, כי הדוקטרינה האמורה הוכרה זה מכבר בפסיקתנו, ובפרט בתחום סימני המסחר. כאשר מיצוי הזכויות הוא בינלאומי, במובחן ממיצוי מדינתי בלבד – יכול יבואן לייבא טובין שנרכשו כדין בחו"ל מבעל הזכויות בסימן המסחר שם ובהסכמתו, ולשווקם בארץ במקביל ליבואן הרשמי, ובלבד שמדובר בסחורה מקורית.

כן נקבע לעניין זה, כי הדוקטרינה באה לידי ביטוי בסעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, הקובע כי יבוא טובין שסומנו בהרשאת בעל סימן המסחר במקום שבו נעשה הסימון לשם מסחר בהם – לא יהווה עבירה. מיצוי הזכויות לפי סעיף זה מתמקד בבעל הזכויות בטריטוריה הזרה, ובהרשאה שניתנה על-ידיו למכירת הטובין הנושאים את סימן המסחר שבבעלותו.

פסק הדין כולל התייחסות גם לשאלה המשפטית מהו הדין כשבעל הזכויות בסימן המסחר בטריטוריה הזרה איננו בעל הזכויות בסימן הישראלי? דהיינו, כאשר קיים פיצול טריטוריאלי בבעלות בזכויות?

כבוד השופט אמיר מפנה בעניין זה לפסק דינו ב- ת.א. 23060-11-09 SPIN MASTER LTD נגד אימפריית הצעצועים בע"מ: "הכל מתמקד בבעל הזכויות בארץ הייצור. הוא זה שמוגן וזוכה ל"שליטה בעשיית עותקים", כפי שהוסבר בהצעת החוק. לכן הוא גם זה שיכול למצות את ההגנה ע"י מתן הרשות לפלוני לעשות עותקים ולייצר את המוצר. השליטה בדרכי המסחר בעותקים אינה חשובה לצורך המיצוי, ולכן אין גם חשיבות לעניין זה לזכויותיו של בעל הזכויות בארץ היבוא. … די במתן רשות לייצור ע"י בעל הזכויות בארץ הייצור, אשר אינו בהכרח בעל הזכויות והתובע בישראל. שהרי זוהי בדיוק הסיטואציה הקלאסית של פיצול טריטוריאלי בזכויות, וזהו בדיוק דין המיצוי הבינלאומי."

כבוד השופט אמיר קבע כי שם דובר, אמנם, על מיצוי זכויות בינלאומי בהקשר של זכויות יוצרים, ואולם הדברים יפים גם לענייננו, בהקשר של סימני המסחר, שהרי ההצדקה לדוקטרינה של מיצוי בינלאומי משותפת לכל תחומי הקניין הרוחני, וראוי אף ללכת בדרך של הרמוניה נורמטיבית.

עוד נקבע, לגבי שאלת הסכמתה של בעלת הזכויות האוקראינית ליבוא המקביל, כי הסכמה לייצוא לישראל מאת בעלת הסימן בארץ המוצא כלל אינה רלוונטית לשאלת מיצוי הזכויות הבינלאומי והגנתו של היבואן המקביל. שהרי, מרגע שבעל הזכויות בארץ המוצא שם את הסחורה בשוק ומכר אותה, חלה דוקטרינת המיצוי. פירושו של דבר הוא, שמאותו רגע רשאי כל מי שרוכש את הסחורה בשוק לעשות בה כרצונו, ובכלל זה לייצא אותה לארצות אחרות (או למכור אותה לגורמים שלישיים, שהם אלו שמייצאים אותה לארצות אחרות). אין כלל צורך לקבל מבעל הסימן הזר היתר לייצא.

עוד נקבע לעניין זה, כי בעל סימן המסחר יכול למכור את סחורותיו בכפוף להגבלה טריטוריאלית על מכירות נוספות בשרשרת המסחר, ובכלל זה על יצוא למדינות אחרות. ואולם הגבלה טריטוריאלית כזו היא הגבלה חוזית גרידא, בין אותו בעל סימן מסחר לבין מי שרכש ממנו את הסחורה. הגבלה כזו תחייב בין שניהם – אך לא תחייב צדדים שלישיים ורביעיים, אלא אם הם מודעים לכך, וגורמים להפרתה של ההגבלה החוזית על-ידי הצד הישיר לה, וזאת מכוח העילה של גרם הפרת חוזה.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים, שוטפים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות וכל הנלווה לכך.

כמו-כן, משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת סימני מסחר, התנגדויות לרישום סימני מסחר ועוד, בהתאם לדרישות וצורכי לקוחותינו.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר בהקדם עם משרדנו. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל דבר וענין ולהעניק לכם את שירותינו המשפטיים.

עו"ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר.

 
שידור משחק כדורגל וסוגיית זכויות היוצרים

שידור משחק כדורגל וסוגיית זכויות היוצרים

האם בית עסק אשר משדר משחק כדורגל מפר זכויות יוצרים של בעל הזכויות במשדר?

שאלה משפטית זו נידונה במסגרת ת.א. 625-03-17 צ'רלטון בע"מ נ' יוסף, בבית המשפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק.

כבוד השופט צ'יזיק קבע בפסק הדין, כי "צילום אירועי ספורט והפקתם לאחר רכישת הזכויות מבעל הזכות המקורי מוגנים בזכות יוצרים ואף הוכרו כ"יצירה דרמטית" או "יצירה אמנותית"", וכן קבע כי הקרנת משחק הכדורגל בבית העסק של הנתבע עונה להגדרת "ביצוע פומבי" כמופיע בסעיף 13 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

עוד קבע כבוד השופט צ'יזיק, כי הוא מקבל את עמדת התובעת, כי לפי הוראות סעיף 37 לחוק זכות יוצרים היה על הנתבע לרכוש רישיון לצורך עשיית שימוש פומבי במשחק הכדורגל טרם שידורו, ללא כל קשר לעובדה שהמשחק שודר בערוץ ציבורי שהיה פתוח לציבור.

לאחר קביעתו כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובעת, כבוד השופט צ'יזיק נדרש לטענת ההגנה "מפר תמים" שהעלה הנתבע, הקבועה בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים.

נפסק בעניין זה, כי לצורך הקביעה כי מדובר במפר תמים חובה על המפר להוכיח שלא ידע על הפרת זכויות היוצרים (תנאי סובייקטיבי) ושלא היה עליו לדעת על ההפרה (תנאי אובייקטיבי), וכן נפסק כי הטענה תתקבל רק מקום בו סביר היה להניח כי היצירה היא נחלת הכלל. עוד נפסק, כי "אם אדם סבר בתום לב כי הפעולות שהוא עושה הן ביצירה שההגנה עליה כבר פקעה, או אובייקט שאיננו מהווה יצירה מוגנת בזכות יוצרים, הרי שהתרופות שייפסקו כנגדו לא יכללו פיצויים אלא אך ורק רק צו למניעת המשך השימוש ביצירה".

לגופו של עניין, ביחס לנתבע הספציפי, נקבע כי התובעת לא הציגה ראיות שיש בהן כדי ללמד על כך שבבית העסק המדובר הוקרנו משחקי כדורגל נוספים גם במועדים אחרים זולת מהמועד היחיד נשוא התביעה, וכן נקבע כי גרסת הנתבע, לפיה במקלט הטלוויזיה הרלוונטי שודרו בקביעות שידורי תחנת ערוץ 2 והוא לא התכוון במכוון לשדר את משחק הכדורגל לצורך "משיכת לקוחות", הינה גרסה מהימנה.

עוד נקבע בעניין זה, כי "על פי החלטות המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין המשתייכת למשרד התקשורת, ישנם אירועי ספורט שהינם בבחינת "אירועים מוכרזים", אירועי ספורט אשר ראוי מבחינה ציבורית לקדם את נגישותם לכלל הציבור אשר אינו מנוי על שירותי צפייה בתשלום, בצורה זאת או אחרת, ויש עניין ציבורי נרחב בהם, וככל שאירוע זה נכלל במסגרת אותם אירועים, הרי שראוי שתהיה התייחסות שונה ומיוחדת לאירועים אלה; בין היתר, העובדה שמדובר בשידור המצוי בערוץ זמין ללא תשלום כלל, ושאינו דורש כל מנוי שהוא, מצביעה על כך כי באי המסעדה לא זכו לשירות מיוחד ולאטרקטיביות מיוחדת כתוצאה משידור המשחק; שונים היו הדברים אילו היה משדר הנתבע במסעדתו אירוע ספורטיבי המשודר בערוץ ייעודי למנויים, או אירוע שהינו "צפה ושלם", PPV, ואז ברור כי לא יכול היה ליהנות מהגנת המפר התמים".

לאור כל זאת, פסק כבוד השופט צ'יזיק כי יש להחיל על הנתבע את הגנת המפר התמים ושהנתבע פטור מתשלום פיצויים עקב ההפרה, למרות שהוא הפר כאמור את זכויות היוצרים של התובעת.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות ברחבי הארץ, שעיקרם בהפרת זכות יוצרים והזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותכם ולענות על כל שאלה או בקשה מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

סימני מסחר

סימן שאינו כשר לרישום בשל היותו זהה או דומה לסימן מסחר רשום

סעיף 11(9) לפקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972, קובע כדלהלן:

"סימנים אלה אינם כשרים לרישום: … (9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות".

כלומר, כאשר מוגשת בקשה לרישום סימן כסימן מסחר והסימן מבוקש הרישום זהה לסימן מסחר שכבר נרשם או דומה עד כדי שיש בו להטעות בינו לבין סימן המסחר שכבר נרשם כאמור, הרי שהסימן המדובר אינו כשר לרישום ויש לדחות את בקשת הרישום.

להלן יובאו מבחני המשנה שקבעו בתי המשפט השונים לבחינת היות סימן זהה או דומה עד לכדי הטעיה לסימן מסחר שכבר נרשם, כך שאינו כשר לרישום, כפי שנזכרו בפסק דינו של כבוד השופט חנן מלצר ב-ע"א 1611/07 מיכה דנציגר נגד שמואל מור:

  • מבחן המראה והצליל: קביעת קיומו או העדרו של דמיון בין שני סימנים תעשה תוך השוואת הסימנים בשלמותם. זאת, גם אם הסימנים כוללים רכיב משותף שהינו תיאורי במהותו. יש ליתן משקל לרושם הראשוני שנוצר בעת השוואת הסימנים, תוך מתן דגש לכך שזכרונו של הצרכן הממוצע לא מושלם.
  • מבחן סוג הסחורה, חוג הלקוחות וצינורות השיווק: ככל שתתקיים זהות רבה יותר בין סוג הסחורה הנמכרת, חוג הלקוחות הרלוונטיים וצינורות השיווק שקיימים בנוגע לשני הסימנים, כך תגבר גם סכנת ההטעיה וכפועל יוצא מכך תוגבר ההגנה על סימן המסחר הרשום.
  • מבחן "שאר נסיבות העניין": זהו מבחן לוואי המאגד בתוכו את שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה, אשר לא הובאו בחשבון במסגרת המבחנים האחרים. הפסיקה כללה במבחן זה מבחני עזר נוספים, דוגמת בחינת תוצאות ההטעיה על הצרכן, פער המחירים בין הטובין המתחרים וכן "מבחן השכל הישר" הנוגע למסר הרעיוני הכללי שמועבר על-ידי שני הסימנים. כך, אם מתקיימת זהות מהותית בין שני הסימנים, במישור "המסר", עשוי בית המשפט לקבוע כי הופרה זכותו של בעל סימן המסחר הרשום, זאת גם אם הסימנים שונים זה מזה בחזות ובצליל.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים, שוטפים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות וכל הנלווה לכך.

כמו-כן, משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת סימני מסחר, התנגדויות לרישום סימני מסחר ועוד, בהתאם לדרישות וצורכי לקוחותינו.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר בהקדם עם משרדנו. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל דבר וענין ולהעניק לכם את שירותינו המשפטיים.

עו״ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר

סימני מסחר

העברת בעלות סימני מסחר ומתן רשות לעשות שימוש בסימן מסחר רשום

אתם הבעלים של סימן מסחר רשום ואתם מעוניינים להעביר את הבעלות בו לידי אחר?

רשמתם סימן מסחר וכעת אתם מעוניינים ליתן הרשאה לאחר לעשות שימוש בסימן המסחר הרשום שלכם?

חשוב מאוד שתדעו את זכויותיכם ואת האפשרויות העומדות בפניכם, ולשם כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין סימני מסחר, ונשמח שתפנו אל משרדנו.

להלן מידע קצר בשתי הסוגיות הללו.

העברת בעלות בסימן מסחר רשום

בהתאם לסעיף 48(א) לפקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972, סימן מסחר רשום ניתן להעברה הן על-ידי בעליו והן מכוח הדין, לגבי כל הטובין או השירותים שלגביהם הוא רשום או חלקם.

עם זאת, הסעיף כולל החרגה, לפיה הרשם רשאי לסרב לרשום את ההעברה, וזאת במקרה בו השימוש בסימן המסחר הנעבר יש בו לדעתו כדי להטעות את הציבור או אם ההעברה נוגדת את תקנות הציבור.

סעיף 49(א) לפקודה קובע, כי אדם שזכה בסימן מסחר רשום מכוח העברה או מכוח הדין, יגיש בקשה לרשום את זכותו, ולאחר שיוכח לרשם זכותו של המבקש ירשום הרשם אותו כבעל סימן המסחר וכן ירשום את דבר העברת הבעלות בסימן המסחר בפנקס סימני המסחר.

מתן רשות לעשות שימוש בסימן מסחר רשום

סעיף 50(א) לפקודה קובע, כי בעל סימן מסחר רשום רשאי להרשות לאדם אחר להשתמש בסימן המסחר הרשום שלו, לגבי כל הטובין או השירותים שלגביהם הוא רשום או חלקם.
התוקף למתן הרשות מותנה ברישומה של מתן הרשות בפנקס סימני המסחר, כאשר הרשם רשאי לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו (ראו סעיף 50(ב) לפקודה), אם הוכח להנחת דעתו שהשימוש לגביו מתבקש רישום ההרשאה אינו נוגד את תקנת הציבור ואין בו כדי להטעות (ראו סעיף 50(ד) לפקודה).
כל עוד מי שניתנה לו רשות לעשות שימוש בסימן מסחר רשום משתמש בו במהלך עסקו לעניין הטובין ו/או השירותים לגביהם ניתנה לו ההרשאה בהתאם לרשות שניתנה לו ובכפוף לתנאים ולהגבלות שבה (ככל שישנם), יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעליו של סימן המסחר הרשום (ראו סעיף 50(ג) לפקודה).

 

מעוניינים להעביר בעלות בסימן המסחר הרשום שלכם או להרשות לאחר לעשות בו שימוש? אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר- עמית וולף, עורך דין סימני מסחר.
נשמח לעמוד לרשותכם!

ליצירת קשר עם משרד עורכי דין לסימני מסחר לחץ כאן

דיני קניין רוחני ביבוא מקביל

יבוא מקביל ודיני קניין רוחני

המונח "יבוא מקביל" מתייחס ליבוא של מוצרים מקוריים, הנושאים על גביהם את סימני המסחר של בעלי הזכויות באותם המוצרים, זאת כאשר היבוא האמור מתבצע שלא באמצעות היבואן הבלעדי שלהם.

כלומר, כאשר מדובר על יבוא מקביל, אין עסקינן ביבוא של מוצרים מפרים או מזויפים, אלא במוצרים מקוריים המיובאים על-ידי גורם אשר אינו היבואן הבלעדי שלהם באותה הטריטוריה.

דיני קניין רוחני ביבוא מקביל

סוגיית היבוא המקביל של מוצרים שונים עלתה לדיון משפטי במסגרת הליכים משפטיים רבים, וביניהם ב-ת.א. 46348-02-10TOMMY HILFIGER LICENSING LLC ואח' נגד חיון יעקב.

במסגרת ההליך המשפטי האמור, התובעות 1-2 הן חברות אמריקאיות שרשמו בישראל את סימני המסחר "TOMMY HILFIGER", "TOMMY" וכן את הלוגו שלהן, אשר כולם סימני מסחר של מותג אופנה ידוע ומוכר.

הנתבע הוא תושב ישראל שעוסק ביבוא, שיווק ומכירה של טקסטיל, אשר בין היתר מכר מוצרים הנושאים את סימן המסחר של התובעות 1-2 "TOMMY HILFIGER".

במסגרת פשיטות משטרתיות על מחסן שהפעיל הנתבע ועל חנות לה מכר הנתבע פריטים, נתפסו פריטים החשודים כמפרים את סימני המסחר של התובעות 1-2. לאחר התפיסות המשטרתיות האמורות, הוגשה התביעה האזרחית לבית המשפט על-ידי התובעות.

כבוד השופט גדעון גינת קבע כי הנחת המוצא היא כי אין בכוחם של בעלי הזכויות בסימן מסחר למנוע פעולה המוגדרת כ"יבוא מקביל" של מוצרים מקוריים הנושאים את סימניהם המסחריים והמיובאים לישראל שלא באמצעות היבואן הבלעדי, וזאת להבדיל מהפרה של סימן מסחר בדרך של מכירה של מוצרים מזויפים. לכן, בכדי שפעולת היבוא תחסה תחת הגנת היבוא המקביל, על הנתבע להראות כי המוצרים שבמחלוקת מקורם בבעלים של סימן המסחר, וזאת להבדיל ממוצרים שיוצרו על-ידי גורם אחר וסומנו בסימן המסחר או בסימנים הדומים לו עד כדי להטעות על מנת להתחזות לו.

השופט גינת קבע כי במקרה שהובא לפניו אין מדובר ביבוא מקביל של מוצרים מקוריים, אלא עסקינן במוצרים הנושאים עליהם סימני מסחר מזויפים, כך שמדובר בהפרת סימני המסחר של התובעות. את קביעתו זו, מבסס השופט גינת על חוות הדעת שהגישו התובעות לעניין היות המוצרים המיובאים על-ידי הנתבע מוצרים מזויפים, אשר לעמדת השופט גינת הינה חוות דעת מהימנה ומשכנעת (כך, למשל, הצביע השופט גינת על ההבדלים בקודים הממספרים את דגם המוצר הרלוונטי, כפי שצוין במסגרת חוות הדעת האמורה). כמו-כן, השופט גינת קבע כי היה על הנתבע להביא ראיות מכלי ראשון בדבר דרך הגעת הסחורה שבמחלוקת לידיו.

אשר לטענת התובעות לעוולת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, קבע השופט גינת כי לעוולה זו שני יסודות אותם יש להוכיח- האחד, קיומו של מוניטין למותג הנפגע; השני, מעשי הנתבע עלולים להטעות את הציבור לחשוב כי יש קשר בין הסימן המקורי לסימן הנחזה לו.

השופט גינת קבע, כי במקרה דנן התקיימו שני היסודות של עוולת גניבת עי, ומכאן כי השימוש שעשה הנתבע במוצרים נשואי סימני המסחר של התובעות עולה גם כדי גרימת גניבת עין כלפיהן.

דיני יבוא מקביל ודיני עוולות מסחריות ובהם עוולת גניבת עין הינם תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר ורב בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדינים הללו, כמו גם ליתר דיני הקניין הרוחני, בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע ליבוא מקביל או לעוולת גניבת עין, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו״ד עמית וולף – עורך דין קניין רוחני

 
זכויות יוצרים בטקסטים שיווקיים

זכויות יוצרים בטקסטים שיווקיים

האם קיימות זכויות יוצרים בטקסטים שיווקיים?

בשאלה מעניינת זו עסק פסק הדין של כבוד השופטת רונית אופיר, שופטת בית משפט השלום בבת ים, שניתן ביום 25/1/2022 במסגרת תאד"מ 34172-02-21 שורץ נ' אקספרס התקנות מסכים ואודיו בע"מ ואח'.

התביעה האמורה עיקרה בטענת התובע להעתקת תכנים שהוא יצר במסגרת פעילות קידום אורגני של אתר אינטרנט, שכללו טקסט שיווקי אודות מוצר מסוים, לצד פרטים טכניים לגביו.

כבוד השופטת אופיר קבעה בפסק דינה, כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הטקסט השיווקי נשוא תביעתו הינו יצירה מוגנת, וזאת כיוון ששולבו במסגרתו, לצד הפרטים הטכניים של המוצר, גם "משפטים הכוללים שמות תואר שנועדו לתפוס את עינו של הקונה הפוטנציאלי".

כמו-כן, כבוד השופטת אופיר קבעה, לאחר שהשוותה בין הטקסטים נשוא התביעה, כי עולה באופן ברור שמדובר בתכנים זהים זה לזה ולא רק מבחינת זהות במפרט הטכני המצוין במסגרתם, אלא כי קיימת גם זהות בשמות התואר ובמילים המקשרות וכן נעשה שימוש בסמלים ובסימנים זהים, ולא מדובר בזהות מקרית כהגדרת כבוד השופטת אופיר.

שאלה משפטית מעניינת נוספת שעלתה בפסק הדין הייתה באשר לאחריותו של הנתבע הנוסף, שהינו המנהל ובעל המניות של הנתבעת הראשית, להפרה הנטענת על-ידי התובע להעתקת התכנים כאמור.

כבוד השופטת אופיר קבעה בעניין זה, כי יש מקום לחייב את הנתבע הנוסף באופן אישי בתשלום סכום הפיצוי בגין ההפרה כאמור, זאת בין היתר לאור העובדה כי זולתו וזולת אשתו אין עובדים נוספים בנתבעת הראשית, וכן לאור עדותו בבית המשפט לפיה הוא זה שקבע מהו התוכן שיפורסם באתר הנתבעת הראשית (שם פורסם הטקסט השיווקי נשוא התביעה שהועתק), הוא זה שמעלה לשם את התוכן והוא זה שמורה על הסרת תכנים משם.

כבוד השופטת אופיר קיבלה את התביעה, קבעה כי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים של התובע בטקסטים השיווקיים וחייבה אותם לשלם לו פיצויים ובנוסף אליהם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

מדובר בפסק דין מעניין וחשוב, המחדד את עמדת בתי המשפט לפיה, יש להגן על בעלי זכויות היוצרים, גם אם ההשקעה ביצירת היצירה הרלוונטית משקפת רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי מצדם. בכך שם בית המשפט את הדגש, פעם נוספת, על הגנת היוצר ובעל זכויות היוצרים ביצירה.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לזכות המוסרית? הפרו את הזכויות שלך? נתבעת בגין הפרת זכות יוצרים? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

עורך-דין-עמית-וולף

סימן מסחר הכולל בחובו התייחסות למקור הגיאוגרפי של הטובין או השירותים נשוא בקשת הרישום – האם כשיר לרישום?

סעיף 11 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, קובע רשימה של סימנים אשר אינם כשירים לרישום.

כך, בין היתר, ובכך יתמקד מאמרי זה, סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור או המכיל ציון מקור כוזב או מעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר (ראו סעיף 11(6) לפקודה), כמו גם סימן הכולל ציון גיאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין וזאת אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגיאוגרפי האמיתי של מקור הטובין (ראו סעיף 11(6א) לפקודה), אינו כשיר לרישום.

החלטה מעניינת הנוגעת לסוגיה זו התקבלה לאחרונה מצד מחלקת סימני המסחר:
חברה ישראלית הגישה בקשה לרישום סימן מסחר (מספר 330044), GUDA (לוגו מעוצב), בסוג 29 עבור גבינה; מוצרי גבינה; תחליפי גבינה.

בוחנת מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשת הרישום, כי סימן המסחר האמור אינו כשיר לרישום בהיותו סימן מטעה ביחס למקור הגיאוגרפי של הטובין, זאת לאור סעיפים 11(6) ו- 11(6א) לפקודה.

הבוחנת ציינה שסימן המסחר מורכב מהמילה GUDA, המעוצבת בצבעי דגל הולנד, וכן כי המילה GUDA דומה מאוד למעלה GAUDA שהינה גבינה הולנדית קשה שמקורה בעיר גאודה בהולנד, ועל כן הסימן כולל ציון גיאוגרפי המתקשר להולנד לגבי טובין שמקורם לא באזור גיאוגרפי זה, ובהתאם סירבה לרשום את הסימן המדובר.

מבקשת הרישום עתרה להשמעת טענותיה בפני רשם סימני המסחר ולאור זאת התנהל דיון בפני כבוד סגנית הרשם, הגב' ז'קלין ברכה, ועיקרי החלטתה תוצג בקצרה להלן.

כך, נקבע, כי מניעת הסכנה להטעיית צרכנים הינה תכלית יסודית של דיני סימני המסחר ועומדת בבסיס הפקודה, וכי מרבית העילות לאי כשירות סימנים לרישום נעוצות ברצון להגן על ציבור הצרכנים בפני הטעייה הנוגעת למקור הטובין או השירותים אותם הוא רוכש.

עוד נקבע, שאין מקום לקבל את טענת מבקשת הרישום, לפיה הציבור מקפיד לבחון את אריזת המוצר בדקדקנות, שכן מדובר במוצר צריכה, תחליף גבינה צהובה, ולא במוצר יוקרה, ומכאן שמחיר המוצר לא גבוה במיוחד ואין לצפות מצרכן סביר שיקרא את כל פרטי האריזה בטרם יידע מהו המוצר בו מדובר ויגבש החלטה האם לרכוש אותו.

כן נקבע, כי צרכן סביר עלול לחשוב שהמוצר אותו הוא רוכש הוא גבינת גאודה שמקורה בהולנד, ציפייה המעוגנת הן בעיצוב הסימן בצבעי דגל הולנד והן במילה GUDA שהדמיון בינה לבין שם הגבינה GAUDA בולט לעין.

בנוסף לכך, נקבע, כי ישנה חזקה, לפיה הצרכן קולט את הסימן בחושיו כמכלול אחד ולא מפרק אותו לגורמים.

עוד נקבע, כי זכרונו של הצרכן אינו מושלם והוא לא מדקדק בכל פרט ופרט, ולכן ברור שצרכן סביר לא ישים לב לכתיב ה"שגוי" של המילה GUDA ביחס לכתיב הנכון (GAUDA), במיוחד כשהן צבעי הדגל והן הרכיב המילולי מובילים את הצרכן לאותה מסקנה ממש שמדובר בגבינה ההולנדית גאודה.

לאור כל זאת, נקבע כי הסימן מבוקש הרישום עלול להטעות את הצרכנים וכולל ציון מקור כוזב, כמשמעותם בסעיף 11(6) לפקודה.

בנוסף לכך, נקבע, כי הסימן מבוקש הרישום כולל ציון גיאוגרפי כמשמעותו בפקודה, המורכב משיבוש קל של המונח GAUDA וצבעי דגל הולנד, ושצירוף הצבעים הללו למונח המשובש כאמור שהינו שם של גבינה הולנדית, יחד עם המוניטין של מדינת הולנד בתחום הגבינות, מוביל למסקנה שביחס לגבינות ותחליפי גבינות, הסימן כולל ציון גיאוגרפי מטעה, כמשמעותו בסעיף 11(6א) לפקודה.

בהתאם לקביעותיה לעיל של סגנית רשם סימני המסחר, דחתה היא את הבקשה לרישום סימן המסחר המדובר.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום סימני מסחר, בישראל וברחבי העולם. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים, שוטפים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום סימני מסחר באותן המדינות וכל הנלווה לכך.

כמו-כן, משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת סימני מסחר, התנגדויותלרישום סימני מסחר ועוד, בהתאם לדרישות וצורכי לקוחותינו.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר בהקדם עם משרדנו. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל דבר וענין ולהעניק לכם את שירותינו המשפטיים.

עו"ד עמית וולף – עורך דין סימני מסחר.

 

הסרת תוצאת חיפוש מגוגל (GOOGLE)

הזכות להישכח

בגוגל מופיעה תוצאת חיפוש שאתם מעוניינים להסיר אותה? זה בדיוק הזמן לפנות אל עורך דין מנוסה כדי לבחון את דרכי הפעולה המשפטיות בהם ניתן לנקוט לשם הסרת תוצאת החיפוש.

כעניין שבשגרה, רבים מאתנו עורכים חיפושים שונים בגוגל לצרכים שונים, בין היתר לגבי מוצר שאנחנו מתעניינים ברכישתו, לגבי בית עסק כזה או אחר, או לגבי לאדם מסוים.

חיפוש קצר שכזה במנגנון החיפוש של גוגל מציג בפנינו, בלחיצת כפתור ובמהירות רבה, שלל מידע וקישוריות אודות מושא החיפוש.

מדובר בפעולה יומיומית, כך ממש, שכבר הפכה לפני שנים רבות לשגורה ונפוצה בקרבנו, כך שאיתור המידע שאנחנו מחפשים באמצעות מנגנון החיפוש של גוגל הוא הליך זמין, פשוט וקל.  

אולם, חיפושים שכאלה מעלים באופן תדיר גם תוצאות חיפוש, אשר יש בהן בין היתר כדי לפגוע במושא החיפוש, לרבות במוניטין שלו, בשמו הטוב, בפרטיותו, בצנעת חייו, בבית העסק שלו, בפרנסתו ובהכנסותיו, על לא עוול בכפו, ללא כל הצדקה שהיא ואף בניגוד לדין (בין השאר לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות).

כך, למשל, אדם שעשה שימוש במנגנון החיפוש של גוגל כדי לאתר מידע אודות מוצר מסוים, יכול להיתקל בתוצאות חיפוש ובקישוריות למידע אשר מציג את המוצר באור שלילי או אף כולל מידע מטעה לגביו, ובשל כך אותו אדם יימנע מרכישתו, והכל למרות שהמידע שנמסר שקרי ו/או הועלה על-ידי בית עסק מתחרה ועוד.

דוגמא נוספת היא הקלדת שמו של אדם מסוים בגוגל, אשר מניבה תוצאות חיפוש הכוללות מידע אודות הליכים משפטיים הנוגעים אליו, חרף קיומו של צו איסור פרסום.

תוצאות חיפוש שכאלה הפכו למנת חלקם של בתי עסק ואנשים רבים, אשר פעמים רבות מוצאים עצמם חסרי אונים, מבלי שהם יודעים כי ניתן לפעול לשם הסרת תוצאות החיפוש הללו.

ישנן מספר דרכי פעולה משפטיות אפשריות, לרבות פנייה בכתב אל גוגל ו/או אל המפרסם עצמו, בדרישה להסרת הפרסום ותוצאת החיפוש הרלוונטית (לפי העניין), וכמובן שישנה האפשרות לפנות גם לבית המשפט. למותר לציין, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולבחור את דרך הפעולה המשפטית הנכונה והמתאימה הנדרשת כדי להסיר את תוצאת החיפוש.

 

במרוצת השנים פעל משרדנו רבות בתחום זה והוביל להסרת תוצאות חיפוש רבות ממנגנון החיפוש גוגל. מעוניינים להסיר תוצאת חיפוש מגוגל? אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר- עמית וולף, עורך דין.

גניבת עין בעולם מוצרי התינוקות

הפרת מדגם רשום במצעי תינוקות

ב-ת.א. 32722-07-12 ציפי דבש בע"מ נ' שמיכות מורן מ.ד. בע"מ ואח' (בית המשפט המחוזי מרכז), כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף נדרש לדון בסכסוך משפטי מעניין, שריכז בין היתר שלוש עילות תביעה שונות ומרכזיות והן הפרת מדגם רשום לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, עוולת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, והפרת סימן מסחר מוכר היטב לפי פקודת סימני מסחר, תשל"ב-1972.

במקרה דנן, עניין לנו בתובעת עוסקת בייצור ושיווק בגדי ומצעי תינוקות. התובעת הגישה בקשת רישום מדגם לגבי דגם חדש של מצעים לתינוקות והוא אושר לרישום. התובעת לא ייבאה ולא שיווקה בישראל את הדגם המדובר, וזאת כיוון שבשוק נמכר בהצלחה דגם אחר שלה והיא רצתה למצותו בטרם תחל בייצור ושיווק הדגם החדש שהינו בעל מוטיבים דומים.

לטענת התובעת, הנתבעת ייצרה, ייבאה ומכרה סטים של מצעי תינוקות בין היתר תוך הפרת המדגם הרשום שלה, גניבת עין והפרת סימן מסחר מוכר היטב.

לעניין טענת התובעת להפרת מדגם רשום, קבע כבוד השופט גרוסקופף כי עצם רישומו של מדגם לא מקנה לו הגנה מפני תקיפת עקיפין בטענה שהרישום נעשה שלא כדין, אך הנטל להוכיח כי המדגם נרשם שלא כדין מוטל על הכופר בתוקפו של הרישום.

כבוד השופט גרוסקופף התייחס לתנאי לרישום מדגם שהינם היות ה"מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל" (סעיף 30 לפקודת הפטנטים והמדגמים), וקבע לעניין תנאי החדשנות או המקוריות של העיצוב כי בענייני מדגמים, בניגוד לפטנטים וסימני מסחר, המבחן הינו מקל כך שמדובר בדרך כלל ב"ניצוץ המצאתי" קטן מאוד שהחידוש בו הוא מינורי.

כבוד השופט גרוסקופף הוסיף וקבע כי בדרישת חדשנות או מקוריות ממדגם אין הכוונה לכך שהעיצוב יהיה כזה שיפתיע ויהמם את המתבונן או שיהווה פריצת דרך אומנותית. שכן, הגנת המדגם נועדה לאפשר לעוסקים לפתח עיצובים תעשייתיים הייחודיים להם ומאפיינים אותם. בהתאם לכך, נקבע כי עיצוביה של התובעת אינם יוצאי דופן, ואולם העובדה שמדובר בעיצובים שגרתיים איננה הופכת אותם לבלתי ראויים להירשם כמדגם.

לעניין זכות המוניטין של העוסק, נקבע כי עיצוב שהציבור טרם נחשף אליו אינו יכול, במקרה הרגיל, ליהנות מהמוניטין של היצרן. ואולם, מדובר במצב דברים בו העיצוב הוא בלתי מוכר, אשר אין דבר הקושר בינו לבין היצרן בתודעת הצרכנים הפוטנציאליים. לעומת זאת, כאשר העיצוב החדש הוא המשך של קו מוצרים קיים, ומתאפיין בקווים עיצוביים זהים לאלה המאפיינים את מוצריו הנוכחיים של היצרן, עשוי המוניטין של היצרן לדבוק בו גם אם טרם נחשף לציבור.

כבוד השופט גרוסקופף קבע, לאור האמור לעיל, כי הדגם הרלוונטי של התובעת הינו המשך של קו המוצרים הקיים שלה, המזוהה עמה וניתן להניח ברמת וודאות גבוהה כי רבים מאלו המודעים למוניטין של התובעת יניחו למראה הדגם החדש כי עיצוב זה מצביע על כך שמדובר במוצר שלה.

כבוד השופט גרוסקופף הבהיר, כי הקביעה לפיה המוניטין של התובעת דבק גם בעיצוב שטרם שווק, בשל היותו חלק מקו עיצובי המאפיין באופן מובהק את התובעת בשוק הרלוונטי, אין משמעו כי מרכיבים מסוימים של הדגם (כגון הדפס הדובים שעל הדגם) הפכו סימן מסחר מוכר היטב של התובעת. המבחן לקיומו של סימן מסחר מוכר היטב הוא יכולת הציבור הרלוונטי לזהות עוסק בהתאם לסימן זה בלבד (ובמנותק מיתר הרכיבים העיצוביים של המוצר). במקרה דנן, נקבע כי לא הוכח כי קיים סימן מסוג זה במוצריה של התובעת. לכן, הקישור בין העיצוב לבין העוסק אינו נובע מסימן מסוים, אלא ממכלול קווי עיצוב המאפיינים ומאבחנים את העוסק. קישור שכזה יכול במקרים מסוימים להקנות הגנה באמצעות העוולה של גניבת עין, ואולם אין די בו כדי להביא את העוסק לתחום דיני סימני המסחר.

פסק דין זה שם דגש על הגנת זכויות בעלי מדגם רשום, כמו גם על קביעת מבחן מקל לתנאי החדשנות או המקוריות הנדרש לשם רישום המדגם, כך שדי בחידוש מינורי על מנת לעמוד בתנאי רישום זה.

משרדנו מנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת מדגמים וסימני מסחר ולקיומה של עוולת גניבת עין ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחומי אלו.

בכל שאלה או בקשה הנוגעת לדיני מדגמים, סימני מסחר או עוולות מסחריות דוגמת עוולת גניבת עין, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו ואנו נשמח לעמוד לרשותכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין עוולות מסחריות.

הגשת בקשה לרישום מדגם

עיצובים (מדגמים) והגשת בקשה לרישום עיצוב

עיצבת מוצר מסוים ואתה רוצה להבטיח לעצמך זכות ייחודית לעשות בו שימוש?

חושש/ת שמא גורם כזה או אחר יעתיק את העיצוב שיצרת?

עומד/ת להתחיל לשווק את המוצרים שלך אך לא ידוע לך כיצד ניתן להגן עליהם?

חשוב מאוד שתפנה/י לעורך דין עיצובים על מנת להתייעץ עמו לגבי הגשת בקשה לרישום העיצוב.

רישום עיצוב בפנקס העיצובים מקנה לבעל העיצוב הרשום זכות בלעדית לייצר, להפיץ, למכור או להשכיר את המוצר נשוא העיצוב הרשום, באופן ובהיקף מסחרי (ראו לעניין זה, סעיף 37 לחוק העיצובים).

בקשת רישום עיצוב מוגשת למחלקת העיצובים ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, שם היא תבחן על-ידי בוחני המחלקה, בהתאם לחוק העיצובים, תקנות העיצובים וההלכות המשפטיות שנקבעו על-ידי בתי המשפט ופוסקי הקניין הרוחני בבית הדין ברשות.

במסגרת בקשת רישום העיצוב יש לבחור את הסיווג הנכון עבור המוצר נשוא בקשת הרישום (רשימת הסיווגים נכללת בתקנות העיצובים) וכן לצרף אליה שרטוטים ברורים של העיצוב מכל צדדיו.

עם השלמת הליך הבחינה, ובכפוף לכך שהבוחנים יאשרו ויקבלו את בקשת רישום העיצוב, הליך הרישום יגיע לכדי סיום ותועבר אליך תעודת הרישום של העיצוב שלך.

לכמה זמן תקף רישום של עיצוב?

תוקפו של עיצוב רשום הינו לחמש שנים ממועד הגשת בקשת הרישום שלו. עם סיומה של התקופה האמורה, ניתן להגיש בקשה לחידוש רישום העיצוב לחמש שנים נוספות, ולאחריה ניתן יהיה לחדש את רישום העיצוב עוד שלוש פעמים נוספות, עד לתקופה מקסימאלית בת עשרים וחמש שנים, והכל בכפוף לתשלום אגרת חידוש.

כלומר, כל עוד תהיו מעוניינים שהעיצוב שלכם יישאר רשום בפנקס העיצובים, אזי ביכולתכם לחדש את רישומו כנזכר לעיל, עד לסוף כלל תקופות החידוש, ובסך הכל העיצוב שלכם יהיה רשום במשך עשרים וחמש שנים ממועד הגשת בקשת רישום העיצוב.

כיצד ניתן להגיש בקשה לרישום עיצוב?

הליך הגשת בקשת רישום העיצוב, כמו גם הליך הבחינה שלה, אינו טכני כלל ועיקר והוא דורש ניסיון משפטי רב ומוכח, הן לעניין עצם הגשת הבקשה עצמה והן לעניין הטיפול המשפטי בהשגות המשפטיות השונות שיועלו מצד בוחני העיצובים במסגרת הליך הבחינה.

לכן, חשוב מאוד להגיש את בקשת רישום העיצוב שלכם על-ידי עורך דין עיצובים בעל ניסיון רב ומוכח שתחום מומחיותו הינו דיני עיצובים.

למידע נוסף אודות עיצובים והגשת בקשות לרישום עיצובים בישראל ובמדינות שונות ברחבי העולם, הנכם מוזמנים לקרוא מאמרים נוספים באתר משרדנו, או לפנות ישירות אלינו: טלפון 03-6950221 או 054-5860840, דוא"ל amit@wolfadv.co.il.

נשמח מאוד לעמוד לרשותכם ואנו זמינים עבורכם תמיד לכל שאלה או בקשה.

עמית וולף, משרד עורכי דין

עמית וולף, עורך דין עיצובים, מומחה לדיני עיצובים, בעל ותק וניסיון רב ומוכח בהליכי רישום עיצובים בישראל וברחבי העולם וכן בליווי ובייצוג משפטי בתחום העיצובים במסגרת הליכים משפטיים בפני הערכאות המשפטיות השונות.  

זכויות יוצרים בתוכנת מחשב

זכויות יוצרים בתוכנת מחשב

בהתאם לסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, תוכנת מחשב באה בגדרי "יצירה ספרותית", אשר ככל שהיא עומדת בדרישת המקוריות והקיבוע, הרי שיש בה זכות יוצרים.

מהם המבחנים המשפטיים שיש לצלוח בכדי לבסס טענה להפרת תוכנת מחשב X על-ידי העתקתה במסגרת תוכנת מחשב Y ?

זכויות יוצרים בתוכנת מחשב

על שאלה זו ענה, בין היתר, כבוד השופט יעקב שפסר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרת ת.א. 51479-03-14 ריווחית – תכנות עסקי 1999 בע"מ נגד איצקוב ואח'.

השופט שפסר קבע כי תוכנת מחשב מהווה יצירה ספרותית המוגנת בזכויות יוצרים, וגם אם מדובר בתוכנת מחשב יישומית חוסה היא בגדרי ההגנה הקיימת בחוק זכות יוצרים.

אשר להוכחת ההעתקה של תוכנת המחשב, קבע השופט שפסר, כי ניתן להוכיח אותה באמצעות הבאת ראיות נסיבתיות. כך, קיומו של דמיון מהותי בין יצירות, שאינו מהווה דמיון מובהק, עשוי לעלות כדי ראיה נסיבתית כאמור, אך זאת בכפוף להוכחה כי למפר היתה נגישות ליצירה המקורית.

השופט שפסר מוסיף לעניין זה וקובע, כי התרשמות לפיה בין שתי תוכנות מחשב קיים דמיון מסוים לא מספיקה בכדי לעמוד בדרישת הדמיון המהותי.

השופט שפסר קבע כי נקודות השקה בין תוכנות מחשב, גם אם מדובר בדמיון החל בנוגע לשלבי הפיתוח שאינם בהכרח קוד התוכנה, נכללות בגדרי ההגנה הנתונה לתוכנת מחשב במסגרת חוק זכות יוצרים. הגנה זו מתקיימת בהתאם לגישה הנרחבת שאומצה בפסיקת בתי המשפט המכירה בהגנה רחבת היקף ביחס לתוכנות מחשב, המשתרעת גם על צורת התוכנה, המבנה שלה, הזנות המשתמש, סדר התוכנה והאופן בו היא מאורגנת.

אשר להוכחת נגישות המפר לתוכנת המחשב המועתקת, קובע השופט שפסר כי אין צורך להוכיח נגישות ממשית ודי בכך שבידי הנתבע נקרתה ההזדמנות לגישה אל תוכנת המחשב המקורית.

ככל שהוכח קיום של דמיון מהותי בין תוכנות המחשב וכן נגישות של הצד הנתבע לתוכנת המחשב המקורית, הרי שאין בכך די, זאת ככל שיעלה בידי הצד הנתבע להוכיח בראיות מהימנות כי הוא שיצר את תוכנת המחשב המאוחרת בזמן באופן עצמאי ולא תוך העתקת תוכנת המחשב המקורית.

אם כן, המבחנים המשפטיים אותם יש לצלוח לשם ביסוס טענה להפרת זכויות יוצרים בתוכנת מחשב הם:

  • היות תוכנת המחשב הקודמת בזמן מקורית ומקובעת, קרי יצירה מוגנת על-פי חוק זכות יוצרים.
  • הוכחת העתקת תוכנת המחשב, על דרך קיומו של דמיון מהותי בינה לבין תוכנת המחשב המאוחרת בזמן.
  • הוכחת נגישות של הצד הנתבע לתוכנת המחשב הקודמת זמן (אין חובת נגישות ממשית).

היעדר קיומן של ראיות מהימנות בידי הצד הנתבע, לפיהן הוא יצר את התוכנה המאוחרת בזמן באופן עצמאי ולא על-ידי העתקת תוכנת המחשב הקודמת בזמן.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לזכות המוסרית? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

לשון הרע באמצעות תלונה במשטרה

פרסום לשון הרע על-ידי הגשת תלונה במשטרה

פלוני הגיש תלונה במשטרה נגד אלמוני, תוך שהוא מייחס לו שורה של עבירות שונות, בגינן נפתח נגד אלמוני חקירה פלילית. אלמוני כפר בהאשמות נגדו ובסופו של יום נסגר התיק מחוסר אשמה.

האם הגשת התלונה במשטרה יכולה לגבש את עוולת פרסום לשון הרע?

סוגיה משפטית חשובה זו נידונה במסגרת תא"מ 54693-06-16 אלמוג נגד פלוני (בבית משפט השלום בפתח תקווה). שם, הנתבע הגיש תלונה במשטרה נגד התובע, בגין גניבת כסף ורישיון נהיגה, זאת במסגרת תפקידו של התובע כמתנדב במשמר האזרחי. בעקבות התלונה נפתח תיק חקירה ובסופו של דבר הוחלט על סגירת התיק מחוסר אשמה.

התובע, אשר הגיש לבית המשפט תביעה נגד הנתבע בגין פרסום לשון הרע, טען כי תלונתו של הנתבע היתה שקרית והיא הוגשה מתוך כוונת זדון השוללת קיומו של תום לב מצד הנתבע ולאור זאת עליו לפצות אותו בגין הפגיעה בשמו הטוב שנגרמה לו בעקבות הגשת תלונת השווא נגדו.

מנגד, הנתבע טען כי התלונה שהוגשה על ידו הינה אמת ואין בעובדה כי התיק נסגר כדי ללמד על היותה נגועה בחוסר תום לב.

כבוד השופט אריאל ברגנר פסק כי מעשה הפרסום במקרה הנדון, הגשת התלונה למשטרה, עונה על הגדרת המונח "פרסום" שבסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

השופט ברגנר ניגש לבחינת השאלה האם מתקיים בתוכנו של הפרסום המדובר יסוד "לשון הרע", וגורס כי קביעה זו מבוססת על מבחן אובייקטיבי של משמעות הביטויים תוך בחינת מכלול הדברים ועמידה על ההקשר שבו נאמרו.

אשר לפרסום שעל הפרק, השופט ברגנר קובע כי הוא סבור כי בעיני "האדם הסביר", האשמות של חשד נגד התובע לביצוע מעשים פליליים של גניבה ואיומים בעת מילוי תפקידו על יסוד המיוחס לו בתלונת הנתבע, בגינן נחקר התובע באזהרה, עלולות לבזות את התובע, לפגוע במשרתו או לעשותו מטרה לשנאה ברמה האישית והמקצועית. ולכן, נקבע כי תלונת הנתבע במשרה עונה על הגדרת "לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע.

אשר לטענת הגנת תום הלב, הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, קובע השופר ברגנר כי יש לפרש את דרישת תום הלב כמתייחסת לאמונה של המפרסם באמיתות הפרסום. כך, אדם המתלונן במשטרה על עבירה שלפי אמונתו בוצעה, זכאי הוא להגנת החוק, גם אם מסתבר כי אמונתו מוטעית וגם אם הונע במסירת התלונה על-ידי מניע פסול. לעומת זאת, מתלונן שאינו מאמין באמיתות תלונתו לא יזכה להגנה בהיעדר אינטרס ציבורי בעידוד התנהגות שכזו.

השופט ברגנר פוסק, לאחר ששמע את גרסאות הצדדים, כי הוא לא שוכנע כי האירוע המתואר על-ידי הנתבע בתלונה שהוגשה על ידו משקף נאמנה את הדברים כהווייתם וכי הנתבע האמין באמיתות התלונה.

בסיכומו של פסק הדין, קובע השופט ברגנר כי הוא שוכנע כי הנתבע הגיש את התלונה שלא מתוך אמונה כנה בנכונותה ועל כן קמה חזקה להיעדר תום לב מצדו, אשר לא הופרכה על-ידי הנתבע, ומכאן כי הפרסום שבהגשת התלונה לא חוסה תחת ההגנה שבסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע והתובע זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב.

פסק דין זה הינו חוליה נוספת בשרשרת פסקי הדין הרבים בהם בתי המשפט פוסקים לזכות השמירה וההגנה על שמו הטוב של אדם, תוך הכרה בפרסום נגדו כפרסום לשון הרע ובצורך בקביעת פיצוי כספי בשל כך.

דיני לשון הרע הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר, רב ומוכח בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדיני לשון הרע וכלל הערכאות המשפטיות.

למידע נוסף הנוגע לדיני לשון הרע ולכל תחום עיסוק נוסף של משרדנו, נשמח שתצרו עמנו קשר ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין לשון הרע

 
בריונות ברשת ולשון הרע

בריונות רשת ולשון הרע

רשת האינטרנט, על שלל אתרי האינטרנט השונים באשר הם (כמספר הכוכבים שבשמיים ומספרם עולה בכל יום ויום, ממש כך), שינתה את חיינו מקצה אל קצה.

לצד כל התופעות החיוביות שהביאה עמה רשת האינטרנט, כגון חשיפה ונגישות למידע מכל מקום ובאופן מידי וכן מתן במה לכולנו להביע את דעתנו, דעותינו והשקפותינו, ישנן גם תופעות שליליות רבות שיש ליתן עליהן את הדעת.

כך למשל, תופעת בריונות רשת, שהפכה למרבה הצער לתופעה שכיחה, אשר בה בחרתי להתמקד במאמר זה.

מיהו "בריון רשת"?

על רגל אחת, ניתן להגדיר בצורה רחבה את המונח "בריון רשת" כאדם אשר מטריד ומפעיל אלימות מילולית כלפי אדם אחר או קבוצה של אנשים, שוב ושוב, חזור ושנית, במסגרת רשת האינטרנט, ברשתות החברתיות השונות, בצ'אטים, בקבוצות ווטסאפ וכיוצא באלה.

כבוד השופט אמיר ויצנבליט התייחס לתופעת בריונות רשת בקרב בני נוער, זאת במסגרת פסק דינו ב-ת"ק 31510-09-16 פלוני נגד פלוני ואח', וקבע כי התפשטות תופעה זו נובעת מהשימוש הגובר של בני נוער במחשבים, ברשת האינטרנט וברשתות חברתיות מקוונות, וכי אחד ממאפייניה של בריונות הרשת היא שהיא אינה פוסקת בתום שעות הלימודים- כך, בעוד שנער נופל קורבן לבריונות פיזית בבית הספר מוצא מקום מקלט בביתו, הרי שבריונות הרשת חודרת למרחב האינטימי של הנער ורודפת אותו בכל מקום ובכל שעה.

כבוד השופט ויצנבליט מצטט מתוך פסק הדין שניתן ב-בש"פ 2065/13 פלוני נגד מדינת ישראל, שם נפסק כי החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, כך שאנשים נורמטיביים כלפי חוץ שולחים ידם במעשים שלא היו מעזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי. עוד נפסק שם, כי בעבר יכול היה ההורה לשמור על ילדו שלא יסתובב במקומות מסוכנים או בשעות מסוכנות, אך לא כך ההורה של היום המתקשה להגן על ילדיו מהסיבה הפשוטה שהסכנה אורבת לקטין בחדרו שלו, מאחורי הדלת הסגורה.

יש להדגיש, כי בריונות רשת אינה נוגעת לבני נוער וקטינים בלבד, אלא לכלל שכבות הגיל השונות, ויש לראות בחומרה, יש שיגידו בחומרה יתרה, בריונות רשת מצד בגירים.

מתי יש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני לשון הרע?

ישנם מקרים רבים בהם בריונות הרשת מגיעה לכדי פרסומי לשון הרע. במקרים כאלו חשוב להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני לשון הרע, על מנת לבחון האם אכן מדובר בפרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ובמידה שאכן כך הדבר- מהן הפעולות המשפטיות שניתן לנקוט נגד אותו בריון רשת ומהם הסעדים העומדים לזכותו של הנפגע ממנו.

דיני לשון הרע הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר, רב ומוכח בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדיני לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לדיני לשון הרע ולכל תחום עיסוק נוסף של משרדנו, נשמח שתצרו עמנו קשר ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין לשון הרע

 
דיני זכויות יוצרים וקניין רוחני

"הקניין המוסרי" של היוצר

אדם הזמין צלם מקצועי לצלם אותו במשרדו לצורך יחסי ציבור. אותו אדם שילם לצלם עבור הצילום והפך לבעלים שלו. צד ג', שאינו קשור עם האדם שהזמין את היצירה, פרסם אותה ברבים מבלי שנתן קרדיט לצלם. האם יש פרסום זה משום הפרת הזכות המוסרית של הצלם?

דיני זכויות יוצרים וקניין רוחני

סוגיה משפטית זו נידונה במסגרת ת.א. 16297-08-15 לוי נגד ש.י. – א.ד. תקשורת בע"מ ואח' (בית המשפט המחוזי נצרת).

שם, התובע, צלם במקצועו, פרי לנסר, הוזמן על-ידי עורך-דין לצלם אותו כשהוא ישוב במשרדו. עורך הדין שילם עבור הצילום והפך לבעליו. זמן מה לאחר מכן, העביר עורך הדין את הצילום לאנשי יחסי ציבור כדי שיפיצו אותו. בעל מקומון השתמש בצילום בכתבה אודות אותו עורך-דין ובפרסומים נוספים מטעם המקומון ובסך הכל חמישה פרסומים שונים (באחד מהם הופיע הצילום כשהוא קטוע בחלקו), זאת מבלי שנתן קרדיט לצלם.

הנתבעים (חברת ההוצאה לאור של המקומון ובעלי המניות ומנהליה) טענו, בין היתר, כי הצילום המדובר הפך להיות נחלת הכלל מכוח פרסומו באתרים שונים, ועל כן אין מקום ליתן קרדיט. מכאן התביעה.

כבוד סגן הנשיא, השופט בנימין ארבל, קבע כי הקניין המוסרי רחב כמה מונים מזכות היוצרים. לכן, לעמדתו, גם אם העביר התובע או מכר את זכותו הקניינית בצילום לגורם אחר, עדיין לזכויותיו המוסריות יש תוקף בלתי פגיע.

כבוד השופט הוסיף וקבע כי בעוד שאת זכות היוצרים ניתן להעביר, הרי שהזכות המוסרית הינה זכות אישית בלתי עבירה ותישאר זכותו של היוצר גם כאשר הוא מכר את זכות היוצרים.

עוד נקבע כי אין ויכוח כי ההיקף והמידה הראויים בנסיבות העניין, לעניין קריאת שמו של היוצר על יצירתו (סעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2017), ידועים היטב לשני הצדדים במקרה בו עוסק התיק המדובר, ומכאן כי לא ניתן במסגרת חמשת הפרסומים הרלוונטיים קרדיט הולם לתובע.

אשר לטענת התובע, לפיה נעשה באחד מהפרסומים של אותו הצילום תהליך חיתוך כלשהו ובכך נעשה בו פגם וזכותו המוסרית הופרה (לפי סעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים), נקבע כי על התובע לשאת בנטל ולהוכיח כי יש באותו פגם ביצירה כדי לפגוע בכבודו או בשמו, אך התובע לא עמד בנטל זה.

השופט סיכם וקבע כי אי מתן קרדיט לתובע מהווה משום פגיעה ברת פיצוי והוסיף כי אין הוא סבור כי פרסום יצירה של צלם מקצועי שעיסוקו בצילומים הזוכים לפרסום בכלי התקשורת הכתובה והדיגיטלית יכול להיחשב כדבר של מה בכך שאינו ראוי למתן קרדיט.

כמו-כן, נקבע כי אין ספק בכך כי מספר פרסומים של צילום אחד במסגרת ידיעות שונות, יש בהם מספר הפרות כמספר הצילומים שפורסמו, ובמקרה המדובר אין משום הפרה אחת המתבצעת במסכת אחת של מעשים, אלא מעשים שונים שנעשו במועדים שנים ובמסגרת פרסומים שונים.

גם בפסק דין זה, כמו גם בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו לפניו, שם בית המשפט את הדגש על זכויותיו של היוצר, זאת גם כאשר זכויות היוצרים ביצירה כבר אינם בבעלותו, שכן אין בכך כדי לפגום בזכות המוסרית של היוצר אשר אינה עבירה ונותרת בידיו.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

למידע בנושא חוק זכויות יוצרים, לחץ כאן

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לזכות המוסרית? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

 

הפרת הזכות המוסרית על-ידי השמדת יצירה

האם הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם, שלא כדין, מהווה משום עוולת איסור לשון הרע?

שאלה משפטית מעניינת זו נידונה בבית משפט השלום בקריות במסגרת ת.א. 25350-07-12 אליעזר אוליבר נגד עיריית נהריה. שם, הדיון נסוב סביב עיקול על חשבון הבנק של התובע שהטילה העירייה, לטענתה בגין חוב ארנונה שלא שולם על ידו עבור דירת מגורים. התובע טען כי מעולם לא התגורר בדירה המדוברת ולא קיבל מכתב דרישה מהעירייה לתשלום החוב. לטענתו, הטלת העיקול על חשבון הבנק שלו גרמה לו, בין היתר, לפגיעה במוניטין ובשמו הטוב, דמותו התגמדה ומעמדו בעיני הבאים עמו בקשר מסחרי פחת והוקשחו תנאי האשראי שניתנו לו.

לשון הרע בגין עיקול חשבון בנקאי

כבוד השופט דאוד מאזן פסק, כי באופן עקרוני, הטלת עיקול על חשבון בנק של פלוני, ללא כל הצדק, עשויה להוות פרסום של לשון הרע. שכן, העיקול מציג את בעל החשבון כמי שאיננו פורע את חובותיו, והדבר עלול לבזותו או לפגוע במשלח ידו. לכן, פסק השופט, כי גם המקרה הספציפי נשוא ההליך המשפטי שבפניו, נכנס תחת הגדרת פרסום לשון הרע.

השופט מדגיש, כי לא בכל מקום בו מוטל עיקול, קמה לה עילת תביעה על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, שהרי במובחן מפרסומים אחרים, הטלת עיקול הינה פעולה לגיטימית שנקבעה בדין ואמורה לסייע לנושה בגביית חובותיו. ולכן, תקום עילת תביעת לשון הרע במקרה של הטלת עיקול, רק מקום בו יימצא שהיא נעשתה שלא כדין.

השופט הוסיף וקבע כי עצם הטלת עיקול בחשבון הבנק של התובע יש בה כדי להציגו באור שלילי בעיני "האדם הסביר", כבעל חוב ארנונה כלפי העירייה המתחמק מתשלום חובותיו, כך שיש בהטלת העיקול מבחינה אובייקטיבית משום פוטנציאל להשפלת התובע בעיני הבריות ופגיעה בשמו הטוב, ובעיקר כשהתובע מנהל את עסקיו באמצעות חשבון הבנק האמור.

לאור זאת, פסק השופט כי הטלת העיקול על חשבון הבנק של התובע על-ידי העירייה מהווה לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע.

אשר לטענת ההגנה של העירייה, לפיה מדובר בפרסום אמת (לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע), פסק השופט כי הוא הגיע למסקנה כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה התובע לא החזיק בנכס נשוא העיקול ולא חב כל חוב של ארנונה לעירייה, ולכן לא היתה לה סמכות להטיל את העיקולים ואין היא רשאית ליהנות מהגנת אמת בפרסום.

פסק דין זה הינו דוגמא טובה נוספת לעמדת בתי המשפט בנוגע לשמירה והגנה על שמו הטוב של אדם, תוך הכרה בפרסום נגדו כפרסום לשון הרע ובצורך בקביעת פיצוי כספי בשל כך.

דיני לשון הרע הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר, רב ומוכח בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדיני לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לדיני לשון הרע ולכל תחום עיסוק נוסף של משרדנו,

נשמח שתצרו עמנו קשר ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין לשון הרע

 
לשון הרע בגין עיקול חשבון בנקאי

לשון הרע בגין עיקול חשבון בנק

האם הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם, שלא כדין, מהווה משום עוולת איסור לשון הרע?

שאלה משפטית מעניינת זו נידונה בבית משפט השלום בקריות במסגרת ת.א. 25350-07-12 אליעזר אוליבר נגד עיריית נהריה. שם, הדיון נסוב סביב עיקול על חשבון הבנק של התובע שהטילה העירייה, לטענתה בגין חוב ארנונה שלא שולם על ידו עבור דירת מגורים. התובע טען כי מעולם לא התגורר בדירה המדוברת ולא קיבל מכתב דרישה מהעירייה לתשלום החוב. לטענתו, הטלת העיקול על חשבון הבנק שלו גרמה לו, בין היתר, לפגיעה במוניטין ובשמו הטוב, דמותו התגמדה ומעמדו בעיני הבאים עמו בקשר מסחרי פחת והוקשחו תנאי האשראי שניתנו לו.

כבוד השופט דאוד מאזן פסק, כי באופן עקרוני, הטלת עיקול על חשבון בנק של פלוני, ללא כל הצדק, עשויה להוות פרסום של לשון הרע. שכן, העיקול מציג את בעל החשבון כמי שאיננו פורע את חובותיו, והדבר עלול לבזותו או לפגוע במשלח ידו. לכן, פסק השופט, כי גם המקרה הספציפי נשוא ההליך המשפטי שבפניו, נכנס תחת הגדרת פרסום לשון הרע.

השופט מדגיש, כי לא בכל מקום בו מוטל עיקול, קמה לה עילת תביעה על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, שהרי במובחן מפרסומים אחרים, הטלת עיקול הינה פעולה לגיטימית שנקבעה בדין ואמורה לסייע לנושה בגביית חובותיו. ולכן, תקום עילת תביעת לשון הרע במקרה של הטלת עיקול, רק מקום בו יימצא שהיא נעשתה שלא כדין.

השופט הוסיף וקבע כי עצם הטלת עיקול בחשבון הבנק של התובע יש בה כדי להציגו באור שלילי בעיני "האדם הסביר", כבעל חוב ארנונה כלפי העירייה המתחמק מתשלום חובותיו, כך שיש בהטלת העיקול מבחינה אובייקטיבית משום פוטנציאל להשפלת התובע בעיני הבריות ופגיעה בשמו הטוב, ובעיקר כשהתובע מנהל את עסקיו באמצעות חשבון הבנק האמור.

לאור זאת, פסק השופט כי הטלת העיקול על חשבון הבנק של התובע על-ידי העירייה מהווה לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע.

אשר לטענת ההגנה של העירייה, לפיה מדובר בפרסום אמת (לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע), פסק השופט כי הוא הגיע למסקנה כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה התובע לא החזיק בנכס נשוא העיקול ולא חב כל חוב של ארנונה לעירייה, ולכן לא היתה לה סמכות להטיל את העיקולים ואין היא רשאית ליהנות מהגנת אמת בפרסום.

פסק דין זה הינו דוגמא טובה נוספת לעמדת בתי המשפט בנוגע לשמירה והגנה על שמו הטוב של אדם, תוך הכרה בפרסום נגדו כפרסום לשון הרע ובצורך בקביעת פיצוי כספי בשל כך.

דיני לשון הרע הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר, רב ומוכח בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדיני לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לדיני לשון הרע ולכל תחום עיסוק נוסף של משרדנו,

נשמח שתצרו עמנו קשר ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין לשון הרע

זכויות יוצרים בציורי גוף

זכויות יוצרים בציורי גוף

האם יש לראות בציורי גוף משום "יצירה אמנותית" כהגדרתה בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007?

ככל שהתשובה לכך חיובית, האם העתקת צילום בו מופיעים ציורי גוף מהווה הפרה של זכויות יוצרים?

 

סוגיות משפטיות מעניינות אלו נידונו במסגרת תא"מ 22233-09-15 פריגר נגד קופרמן, אשר התנהל בבית משפט השלום בירושלים.

התביעה המשפטית האמורה הוגשה בעילה של הפרת זכויות היוצרים והזכות המוסרית של התובע, שהינו אמן בעל מוניטין בציורי גוף, בנוגע לציור דמויות "היפהפייה והרחפן" מבית וולט דיסני שצוירו על ידו על פניהם של בני זוג לרגל נישואיהם אשר לאחר מכן צולמו על ידו. הנתבע פרסם את הצילום באינטרנט, ברשת חברתית, לכבוד אירוע חג פורים במועדון שבבעלותו, תחת הלוגו של המועדון, תוך שהוא מציין כי באירוע המדובר תהיה פינת צבעי גוף שתעמוד לרשות החוגגים במועדון. מכאן התביעה.

כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס פסקה, לעניין דרישת המקוריות הנדרשת לשם קיומה של זכות יוצרים ביצירה, כי ציורי הגוף שעל הפרק הם אכן של שתי דמויות מבית וולט דיסני, אך העמדתם על פניהם של בני הזוג נעשתה באופן ייחודי. כך, כל דמות מתחברת כאחד בפיות בני הזוג שצולמו, בעוד שניהם לועסים מאכל מאותה צלחת שהונחה בפניהם. נפסק, כי בדרך זו, יצר התובע יצירה הכוללת מיזוג חדש ושונה של הדמויות והסצנה עצמה מתוך הסרט המדובר.

עוד הוסיפה השופטת, כי יצירה בה הדמויות האמורות לא מופיעות בבדידות ובנפרד אלא במיזוג בפנים של בני הזוג, כמו גם הקומפוזיציה של בני הזוג ומבטם המופנה זה אל זה, כל אלו ביחד חברו ליצירה מקורית של התובע, כך שלתובע קמה זכות יוצרים בציורי הגוף ובצילום שלו, המהווים יצירות אמנותיות.

אשר לטענת מפר תמים שהעלה הנתבע, קבעה השופטת כי הוא חיפש אחר תמונות באתר גוגל והוא היה מודע לקיומה של זכויות יוצרים בתמונות וצילומים ושעה שהיה ער לכך ככלל והוא עמד על ייחודיות של הצילום בפרט עבורו, היה עליו לתת את דעתו לקיומה של זכויות יוצרים לתובע בצילום. לכן, נפסק כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובע בציור הגוף ובצילום.

לאור זאת, נקבע כי קמה לתובע זכות לפיצוי מהנתבע בגין הפרת זכויות יוצרים.

פסק דין זה הינו דוגמא טובה להכרה של בתי המשפט השונים בחשיבות השמירה על זכויות האמנים ביצירותיהם, ככל שהן ברות הגנה על-פי חוק זכות יוצרים.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לזכות המוסרית? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

 

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

זכויות יוצרים – שאלות ותשובות

זכויות יוצרים – שאלות ותשובות

מהי זכות יוצרים?

"זכות יוצרים" הינה הזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר (בהתאם לסוג היצירה) לרבות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה, זאת בהתאם לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

באיזה יצירה יש זכות יוצרים?

זכות יוצרים תהיה ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי. כלומר, יש שתי דרישות- דרישת המקוריות ודרישת הקיבוע.

מהי תקופת חייה של זכות יוצרים?

תקופת חייה של זכות יוצרים הינה למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו.

כאשר מדובר בזכות יוצרים ביצירה משותפת, תקופת חייה של זכות היוצרים תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים (מבין היוצרים במשותף) וכן שבעים שנים לאחר מותו.

ככל שלא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר שלה וזהותו אינה ידועה בציבור, או שמופיע על היצירה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תקופת חייה של זכות היוצרים ביצירה תהיה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה (ואם היא לא פורסמה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא ביצירה זכות יוצרים לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה).

אם מדובר בתקליט, תקופת חייה של זכות היוצרים הינה 50 שנים ממועד יצירת התקליט.

אם מדובר בזכות יוצרים שהמדינה היא הבעלים הראשון בה, תקופת זכות היוצרים ביצירה תהיה לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.

מיהו הבעלים של זכות היוצרים ?

היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, למעט כפי שאפרט להלן.

כאשר מדובר ב"יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה – הרי שכל אותם היוצרים ייחשבו כבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.

כאשר מדובר בתקליט, המפיק שלו הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בו.

ישנם חריגים למפורט לעיל:

יצירה שנוצרה בידי עובד- מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על-ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

יצירה מוזמנת- ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע; ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

יצירה בבעלות המדינה- המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

האם זכות היוצרים ניתנת להעברה לאחר?

הבעלים של זכות היוצרים רשאי להעביר את זכות היוצרים לאחר, בין בחוזה ובין על-פי דין, וכן הוא רשאי לתת לגבי זכות היוצרים רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.

חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

העברת זכות יוצרים או מתן רישיון כנזכר לעיל, יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה.

מה נחשב להפרה של זכות יוצרים?

ישנם שני סוגים של הפרות זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים- הפרה ישירה והפרה עקיפה.

הפרה ישירה של זכות יוצרים- כל מי שעושה ביצירה פעולה מהפעולות המנויות לעיל (העתקה; פרסום; ביצוע פומבי; שידור; העמדת לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת; השכרה), או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, ללא רשותו של בעל זכות היוצרים ביצירה, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן מדובר בפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד' של חוק זכות יוצרים.

הפרה עקיפה של זכות יוצרים- כל מי שעושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים ביצירה, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי מדובר בעותק מפר של היצירה: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; החזקה למטרה עסקית; הפצה בהיקף מסחרי; הצגה לציבור בדרך מסחרית; ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

בנוסף לכך, כל מי שמרשה לכל גורם אחר, למטרת רווח, לעשות שימוש ב"מקום בידור ציבורי" (מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון) לצורך ביצוע פומבי של יצירה, ללא רשות בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה.

מי רשאי להגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים?

בעל זכות היוצרים רשאי להגיש תובענה בגין הפרת זכות יוצרים. כמו-כן, אם ניתן לגבי זכות יוצרים רישיון ייחודי לעשיית שימוש בה, הרי שגם בעל הרישיון רשאי להגיש תובענה בגין הפרת זכות היוצרים.

מיהו הבעלים של זכות יוצרים תמונת המחשה

מהם הסעדים להם זכאי בעל זכות היוצרים שזכות היוצרים שלו הופרה?

תובע המגיש תביעה שעיקרה בטענה להפרת זכות יוצרים ואשר יעלה בידו להוכיח את תביעתו, הרי שהוא יהיה זכאי לסעדים שונים, לרבות סעדים של צו מניעה, פיצויים (בין אם על דרך הוכחת נזק ובין אם ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חודשים) ומתן דין וחשבון לגבי פרטי ההפרה.

מהי זכות מוסרית של יוצר ביצירה?

על-פי חוק זכות יוצרים, הזכות המוסרית של היוצר מורכבת מ"זכות האבהות" (המכונה גם "הזכות לייחוס") וכן מ"זכות לשלמות היצירה".

"זכות האבהות"- זכותו של היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

"זכות שלמות היצירה"- זכותו של היוצר כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

מהי תקופת חייה של הזכות המוסרית?

הזכות המוסרית תעמוד לזכותו של יוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירת ספרותית (למעט תוכנת מחשב), שיש בה זכות יוצרים, וזאת למשך תקופת זכות היוצרים באותה היצירה.

האם יוצר רשאי להעביר לאחר את הזכות המוסרית שלו?
להבדיל מזכות היוצרים של היוצר ביצירתו, הרי שהזכות המוסרית שלו ביצירה היא אישית ולא ניתנת להעברה והיא תעמוד לו גם אם אין לו זכות יוצרים ביצירה או אם הוא העביר את זכות היוצרים בה, כולה או חלקה לאחר.

מה נחשב להפרת זכות מוסרית ?

על-פי חוק זכות יוצרים, כל מי שעושה ביצירה, באופן ישיר, פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, הרי שהוא מפר את הזכות האמורה, אלא אם אותה הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין.

כמו-כן, כל מי שעושה אחת מן הפעולות שלהלן בעותק של יצירה (קרי, לא ביצירה עצמה, אלא בעותק של היצירה), מפר את הזכות המוסרית של היוצר, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת שיש בעותק המדובר משום הפרה: מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; החזקה למטרה עסקית; הפצה בהיקף מסחרי; הצגה לציבור בדרך מסחרית.

מי רשאי להגיש תביעה להפרת הזכות המוסרית?

היוצר רשאי להגיש תביעה על הפרת הזכות המוסרית, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו, הרי שקרובי משפחתו (קרי, בן זוג, צאצא, הורה או אח) רשאי/ם להגישה.

מהם הסעדים להם זכאי היוצר בגין הפרת הזכות המוסרית שלו ?
על הסעדים העומדים לזכות היוצר במסגרת תובענה בגין הפרת הזכות המוסרית, נמנים בין היתר הסעד למתן פיצויים עם הוכחת נזק, הסעד למתן פיצויים ללא הוכחת נזק (בשל כל הפרה) בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים וכן הסעד למתן דין וחשבון לגבי פרטי ההפרה

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים וקניין רוחני

הגשת תביעת קניין רוחני לבית המשפט

הגשת תביעת קניין רוחני לבית המשפט

הגשת תביעת קניין רוחני לבית המשפט

בתביעות רבות המוגשות לבתי המשפט ברחבי הארץ נכללות עילות תביעה שונות מתחום דיני הקניין הרוחני, דוגמת דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים, פטנטים ועוד.

הגשת תביעות מעין אלו תתאפשר רק במצב דברים בו בעלי נכסי קניין רוחני יבינו ויכירו את זכויותיהם באותם הנכסים, כמו גם את האפשרויות המשפטיות העומדות לזכותם במקרה בו הופרו זכויותיהם אלו על-ידי כל גורם שהוא.

לכן, אם הנך, למשל, בעלים של מוצר מסוים והפרו לטענתך את המוצר שלך, יש להבין מה למעשה הופר, כלומר איזו זכות או זכויות שלך בדיוק הופרו.

כך, לשם ההדגמה, לבעלים של מוצר שתיה מסוים יכול ועומדות זכויות קניין רוחני שונות לגבי אותו המוצר: פטנט- בתרכובת המשקה הספציפית, מדגם- בנוגע לצורה הייחודית של הבקבוק או המכילים את המשקה, סימן מסחר- בשם המוצר או המותג המוטבע על גבי הבקבוק עצמו וזכויות יוצרים- במלל המופיע על גבי הבקבוק.

בהתאם לכך, יש לבחון איזו זכות הופרה ולאחר מכן ניתן יהיה לגבש את עילות התביעה האפשריות בגין אותה הפרה. בהמשך לדוגמה לעיל, יכול והופרו כל זכויות הקניין הרוחני (הזכויות בפטנט, במדגם, בסימן המסחר ובזכויות היוצרים) ויכול והופרה רק זכות אחת מאגד זכויות הקניין הרוחני האמורות (לדוגמא, רק זכות המדגם בצורה הייחודית של הבקבוק או המיכל הרלוונטיים).

זו רק דוגמא אחת מיני רבות לכך שמוצר אחד יכול להכיל בחובו אגד של זכויות קניין רוחני ורק הבנה מצד בעל הזכויות כי זכויות אלו אכן מוקנות לו, תוביל להכרה שלו בצורך לפעול לשם הגנה על זכויות אלו ובמקרה הצורך להגיש תביעות משפטיות הכוללות את עילות התביעה המתאימות לסוגיה.

אז על מה יש ליתן את הדגש בתביעת קניין רוחני?

על בעל נכס הקניין הרוחני לבחון אילו זכויות יש לו בנכס הקניין הרוחני שלו. בחינה זו טוב שתעשה על-ידי עורך דין אשר בקיא בדיני הקניין הרוחני והינו בעל ניסיון עשיר בתחום עיסוק זה. במסגרת בחינה זו ניתן יהיה לבחון מהם הזכויות הנובעות מעצם הבעלות בנכס הקניין הרוחני ומהן הפעולות שיש לנקוט בכדי להגן על זכויות אלו ועל נכס הקניין הרוחני וכן מהן הפעולות שניתן ויש לנקוט במקרה בו הופרו זכויות קניין רוחני באותו הנכס, לרבות הגשת תביעה המתבססת על עילות תביעה של דיני קניין רוחני.

תחום העיסוק המרכזי של משרדנו הינו דיני הקניין הרוחני. משרדנו מנהל הליכים משפטיים רבים בפני כל הערכות המשפטיות השונות, שעיקרם בטענות להפרת זכויות קניין רוחני ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום עיסוק זה.

בכל שאלה או בקשה הנוגעת לדיני קניין רוחני, ובהם דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים, פטנטים ועוד, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו ואנו נשמח לעמוד לרשותכם.

משרד עו"ד עמית וולף

 

לשון הרע בטוקבק – תגובית

"רשת האינטרנט, והרשתות החברתיות הפועלות בתוככיה, העניקה לציבור אמצעי קל ונגיש להביע דעתו בקשר לכל דבר ועניין. מרחבי הביטוי החדשים שנפתחו, פתחו לצדם גם מרחבי ביזוי חדשים".

כך פתח כבוד סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יצחק כהן, את פסק דינו שניתן במסגרת ע"א 62613-09-16 מרדכי מרקוס נ' אמיר בוהדנה.

מדובר בערעור על קביעת בית משפט קמא, בעילת פרסום שנעשה בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בגין פרסום תגובית (טוקבק) שפרסם המשיב נגד המערער באתר האינטרנט פייסבוק (FACEBOOK).

שם, במהלך מבצע "צוק איתן", במסגרת דף פייסבוק ששמו "חרם על חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10", התנהל פורום תגובות שנוגע לדף פייסבוק אחר ששותף, שכותרתו "מתנתקים מן התקשורת הישראלית" ובו צילום מאמר של העיתונאי גדעון לוי.

המערער טוען, כי על אף שכלל לא לקח חלק בשיח שהתנהל בפורום בנוגע לאותו מאמר, המשיב כתב תגובית שהתייחסה אליו וזו לשונה:

"מוטי מרקוס האדם הזה שמאלני קיצוני שתומך בערבים. מנהל סניף סופר פארם. אני סומך עליכם אחים ואחיות בדם הימני שלנו, שתדעו לפתוח עליו ולהגיע עד לסניף שלו, לזבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו".

בית המשפט קמא קבע, כי המילים "זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו", הנאמרות בימי מלחמה, כאשר "התותחים רועמים" וחיילים ניצבים בחזית, היא התבטאות שיש בה כדי להוות לשון הרע. עם זאת, בית המשפט קמא החליט לדחות את תביעת המערער, תוך שהוא קובע כי התגובית חוסה בהגנת זוטי הדברים, ואינה מקימה עילה לזכות בפיצוי, שכן מדובר בפרסום חולף שנבלע בקולות ההמון. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי מקום שבו מדובר בפרסום ברשת האינטרנט, רשת תוססת שבה מתפרסמות ביום מיליוני תגובות, יש לפרש את הגנת "זוטי הדברים" כהגנה החלה על פרסומים חולפים אף אם פגעו בזכות התובע באופן מזערי. מכאן הערעור.

כבוד השופט כהן, אשר כאמור דן בערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, סבר שדין הערעור להתקבל.

נקבע כי אין מחלוקת שפרסום תגובית הוא "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע.

עוד נקבע, כי בפרסום נשוא הערעור מתייג המשיב את המערער כ"שמאלני קיצוני התומך בערבים", וניתן להניח שתיוג שכזה אינו משפיל ומבזה. עוד ניתן להניח, שיהיו רבים שאם יתויגו כך, הדבר רק יעלה את מפלס גאוותם. היותו של אדם בעל דעתו "שמלאניות" אינו פגם בעיני ואף תמיכה באנשים ממוצא ערבי, אינה פסולה כלל וכלל. בשני דברים אלה אין משום ביזוי המערער או השפלתו, גם אם אינו שמאלני או אינו תומך בערבים.

ואולם, כבוד השופט כהן מתקשה להשלים עם הדברים האחרים שנכתבו בתגובית. בסיפא של התגובית, כינה המשיב את המערער "זבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו". עצם כינויו של אדם כ"זבל" מעיד על כך, שהמפרסם התכוון להשפיל את הנפגע, להעליבו ולבזותו. מלבד זאת, לא ברור מהיכן שאב המשיב את העובדה, שהמערער איחל מוות לחיילי צה"ל. במדינה בה "כל העם צבא", אמרה שכזו היא אמרה פוגענית, המסמנת את נשוא הפרסום כבוגד, ובעת מבצע צבאי, פגיעה זו קשה שבעתיים.

לפיכך, כבוד השופט כהן קבע כי התבטאויות המשיב חרגו באופן בוטה וגס מעבר לכל גבול מותר- אין מדובר בהבעת דעה או במחלוקת אידיאולוגית שהמשיב מבקש להציג, שניתן לפרוש עליה את ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (הגנת "אמת דיברתי" או הגנות תום הלב). דבריו של המשיב הם דברי בלע של ממש, שכוונת פגיעה בצדן. אף קריאתו של המשיב לקהל קוראיו, להגיע למקום עבודתו של המערער ו"לפתוח" עליו, מעידה על כך שהמשיב התכוון לפגוע במערער. קריאה זו מהווה הסתה לשמה, הנוקבת במקום הגיאוגרפי בו ניתן למצוא את המערער, והקוראת לאנשים לבוא לאותו מקום, כדי לבזות את המערער ולהשפילו שם, בשל מה שהמשיב סבור, שהן דעותיו.

כבוד השופט כהן הוסיף וקבע כי בשונה מעמדתו של בית משפט קמא, הוא סבור שאמרותיו הפוגעניות של המשיב במערער אינן פגיעה של מה בכך, במיוחד לאור העובדה, שהמערער כלל לא לקח חלק בדיון.

כבוד השופט כהן קבע כי מן הצד האחד, מרחבי רשת האינטרנט הם אלה המאפשרים לכל אדם המצוי ליד מחשב להביע בקלות רבה את דעותיו. זה שיא פריחתו ותפארתו של חופש הביטוי. ואולם, אותה קלות ממש, היא שאפשרה למשיב לגרור את המערער אל תוך הוויכוח, שהוא כלל לא היה צד לו, לייחס לו דעתו שאינן דעותיו, לקללו, להסית נגדו, ולקרוא לאנשים לבוא למקום עבודתו ו"לפתוח" עליו. מי שמבקש ליהנות מאביב חופש הביטוי, ידע, כי לצד הקלות בה הוא יכול לפרסם את דעותיו והגיגיו, עליו להקפיד ולשמור על הגבולות המותרים.

כן נקבע כי בניגוד לפסיקת בית המשפט קמא, לפיה מדובר בפרסום חולף שנבלע בקולות ההמון, הרי שאין דרך לקבוע מי מהציבור המכיר את המערער – לרבות שכניו, לקוחותיו, ההורים של החברים של ילדיו, ועוד – אשר זוהה על ידי המשיב בשמו, בתפקידו ובמקום עבודתו, צרב את הדברים בזיכרונו. ראשית, הפרסום ברשת האינטרנט, אינו חולף יותר או חולף פחות מאשר כל פרסום אחר. שנית, אין אפשרות אמיתית לדעת, עד כמה "קולות ההמון" הבליעו את הפרסום. מה שברור הוא, שהמערער בוודאי נצרב, והוא נושא את העלבון, ולדעת כבוד השופט כהן זכאי הוא לפיצוי.

מדובר בפסק דין חשוב, אשר נותן את האיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין פרסום לשון הרע, בדגש על מרחבי רשת מרחבי האינטרנט.

דיני לשון הרע הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר, רב ומוכח בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדיני לשון הרע בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לדיני לשון הרע ולכל תחום עיסוק נוסף של משרדנו, נשמח שתצרו עמנו קשר ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין לשון הרע

הפרת זכויות יוצרים בטקסטים על המוצרים

הפרת זכויות יוצרים בטקסטים על אריזות מוצרים

האם העתקת טקסטים המופיעים על גבי אריזות מוצרים מהווה הפרה של זכויות יוצרים?

שאלה משפטית זו נידונה במסגרת ת.א. 964-12-13 סי אוף ספא מעבדות בע"מ נגד עפר יצחק הדר (בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו).

במקרה האמור, עסקינן בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בין היתר בטקסטים של מוצרי התובעת, שהינה חברת העוסקת בייצור ושיווק מוצרי קוסמטיקה, בעוד הנתבע מפעיל אתר אינטרנט בו הוא מציע מוצרי קוסמטיקה שונים למכירה ובהם גם מוצרי התובעת, שם עשה הוא שימוש באותם הטקסטים.

עיקר טענות ההגנה של הנתבע היו כי הטקסטים הרלוונטיים אינם באים בגדרי "יצירה מוגנת" כהגדרתה בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ובפסיקה הקיימת, כיוון שלטענתו מדובר בטקסטים טכניים העוסקים בתיאור המוצרים ובהוראות השימוש בהם והם נעדרים את דרישת היצירתיות.

כבוד השופט אביים ברקאי ציין בפסק דינו מיום 30/3/2017 כי הטקסטים שבמחלוקת מביאים פירוט עובדתי של רכיבי המוצרים, תיאור פעולתם ואופן השימוש בהם.

כבוד השופט אביים קבע כי למרות שלכאורה מדובר בתיאור עובדתי של נתונים, הרי שבאופן כללי קיימות דרכים שונות לתאר נתונים עובדתיים ובחירה בדרך תיאור כזאת או אחרת, כמו גם ברירת המילים והסדר שבו יופיעו, היא עניין שמצריך השקעה, לכל הפחות מינימאלית, של יצירתיות, כאשר במקרה דנן באופן פרטני הרי שהטקסטים האמורים עונים על מבחני ההשקעה והיצירתיות אף מעבר לרמה המינימאלית.

עוד קבע כבוד השופט ברקאי, כי תיאורים המתייחסים לאופן השימוש במוצרים, ניסוחים ספציפיים ואוצר מילים מסוים מביאים לייחוד המוגן על-פי דיני זכויות יוצרים, מה גם שאין מדובר ביצירה שניתנת לביטוי בדך אחת ומצומצמת.

בהתאם לאמור לעיל, כבוד השופט ברקאי קבע כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים של התובעת עת העתיק את הטקסטים האמורים ופרסם אותם באתר האינטרנט אותו הוא מפעיל.

אשר לטענות ""מפר תמים" ושימוש הוגן שהעלה הנתבע, קבע כבוד השופט ברקאי כי השימוש בטקסטים על-ידי הנתבע נעשה במסגרת פלטפורמה מסחרית, באמצעות אתר אינטרנט שהנתבע מפעיל ולצורך הפקת רווח כלכלי עבורו. עוד קבע כבוד השופט ברקאי, כי כיוון שאין מדובר בהליך משפטי ראשון בין הצדדים, שכן קדם לו סכסוך משפטי אחר, הרי שהנתבע לא יכול לטעון כי השימוש שעשה בטקסטים של התובעת נעשה על ידו בתום לב, ועל כן אין מדובר בשימוש הוגן.

מדובר בפסק דין מעניין וחשוב, המחדד את עמדת בתי המשפט לפיה, יש להגן על בעלי זכויות היוצרים, גם אם ההשקעה ביצירת היצירה הרלוונטית היתה מינימאלית. בכך שם בית המשפט את הדגש, פעם נוספת, על הגנת היוצר ובעל זכויות היוצרים ביצירה.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכות יוצרים, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

כיצד לפעול במקרה של הפרת זכויות יוצרים ? פנה אלינו עוד היום

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

 
זכויות יוצרים בחיווי קולי של מערכות אינטרקום

זכויות יוצרים בחיווי קולי של מערכות אינטרקום

האם יש זכויות יוצרים בחיווי קולי של מערכות אינטרקום?

בשאלה מעניינת זו נדרש לדון כבוד השופט מגן אלטוביה, במסגרת ת.א. 33553-08-15 אדור אלקטרוניקה בע"מ נגד ארוקם בע"מ ואח' (בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו).

במקרה המדובר, התובעת רכשה מיצרן סיני שני דגמים שונים של מערכות אינטרקום הכוללות חיווי קולי של אישה בשפה העברית, אותם שיווקה בישראל, ובין היתר מכרה לנתבעת, העוסקת בשיווק מערכות אינטרקום, חמש מערכות אינטרקום מאחד הדגמים.

בסמוך לכך, הנתבעים רכשו מהיצרן הסיני מערכות אינטרקום הכוללות חיווי קולי בעברית ושיווקו אותם בישראל תחת דגמים אחרים.

טענת התובעת להפרת זכויות יוצרים

לטענת התובעת, שיווק מוצרי הנתבעת מפר את זכויותיה, לרבות לעניין זכויות היוצרים שלה בשיפורים ובפיתוחים שלטענתה היא הוסיפה למערכות האינטרקום וכן לעניין זכויות היוצרים שלה בחיווי הקולי.

כבוד השופט אלטוביה קבע, לעניין טענת התובעת לזכויות יוצרים בשיפורים ובפיתוחים במערכות האינטרקום כנזכר לעיל, כי היא לא הראתה שהשינויים הטכניים שלטענתה היא ביצעה במערכות האינטרקום של היצרן הסיני מהווים יצירה בהתאם להוראות חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

עוד נקבע, כי התובעת לא הוכיחה באמצעות חוות דעת מומחה או בדרך אחרת שמוצרי הנתבעת כוללים את השיפורים והפיתוחים שלטענתה היא הוסיפה למערכות האינטרקום האמורות.

אשר לחיווי הקולי של מערכות האינטרקום, הפנה כבוד השופט אלטוביה לסעיפים 1 ו- 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, שם נקבע כי תהא זכות יוצרים ב"תקליט", המוגדר בחוק זכות יוצרים כ"טביעה של צלילים"- "שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם".

קביעת כבוד השופט אלטוביה לעניין זכות היוצרים בחיווי הקולי

כבוד השופט אלטוביה קבע כי זכויות היוצרים בחיווי הקולי המושמע במערכות האינטרקום ששיווקה ומכרה התובעת, שייכות לה (זאת כיוון שהגברת אשר קולה הוקלט לשם החיווי הקולי העניקה לתובעת את זכות היוצרים הבלעדית בחיווי הקולי).

עוד קבע כבוד השופט אלטוביה כי החיווי הקולי המדובר נכלל גם בדגמי מערכות האינטרקום ששיווקה ומכרה הנתבעת, ולפיכך פסק כי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים של התובעת.

כבוד השופט אלטוביה נדרש לטענת הנתבעים לפיה עומדת להם הגנת מפר תמים, בהתאם לסעיף 58 לחוק זכות יוצרים, כיוון שלטענתם הם רכשו מהיצרן הסיני את מערכות האינטרקום בתום לב ומבלי שידעו שמערכות אלה כוללות חיווי קולי המוגן בזכות יוצרים ואף לא ידעו שמדובר בקולה של אותה גברת כאמור לעיל.

נקבע, כי בהתחשב בנסיבות העניין, הנתבעים אינם תמימים, שהרי עוד קודם לרכישת מערכות האינטרקום מהיצרן הסיני רכשה הנתבעת מהתובעת 5 מערכות אינטרקום אשר כללו את החיווי הקולי של אותה גברת.

עוד נקבע כי גם אם ניתן להניח לטובת הנתבעים כי לא ידעו שמדובר בהקלטה המוגנת בזכות יוצרים, הרי שהיה עליהם לברר עניין זה עם התובעת בטרם החלו בשיווק מוצרי הנתבעת.

לפיכך, נפסק כי נתבעים עצמו עיניהם ולא טרחו לברר את הזכויות בחיווי הקולי שנכלל במערכות האינטרקום של היצרן הסיני, למרות שידעו כי מדובר בחיווי קולי זהה לחיווי הקולי בדגמי מערכות האינטרקום של התובעת. בהתאם לכך, נפסק כי הנתבעים לא זכאים להגנה מפר תמים.

 

משרדנו מתמקד בדיני זכויות יוצרים ומנהל הליכים משפטיים רבים שעיקרם בהפרת זכויות יוצרים, בפני כל הערכאות המשפטיות השונות.

בכל שאלה או בקשה הנוגעת לדיני זכויות יוצרים, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו ואנו נשמח לעמוד לרשותכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

 
זכויות יוצרים בקמפיין שיווקי תמונה להמחשה

זכויות יוצרים בקמפיין פרסומי

האם יש להכיר בזכויות יוצרים בקמפיין פרסומי?

האם גיוס ידוען כפרזנטור בקמפיין פרסומי בא בגדרי יצירה מוגנת בזכויות יוצרים?

שאלות משפטיות אלו נידונו במסגרת הליך משפטי אשר התנהל בפני כבוד השופטת דפנה אבניאלי (ת.א. 48664-11-12 זרמון DDB בע"מ נגד אדלר חומסקי ו-ורשבסקי ואח', בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו).

עיקר התובענה בטענות התובעת בנוגע לקמפיין פרסומי שהגתה עבור חברת דלתא, בהובלת הפרזנטורית נינט טייב, ואשר לטענתה נגזל ממנה על-ידי הנתבעות, תוך הפרת זכות יוצרים.

בית המשפט נדרש לסוגיית קיומה של זכות יוצרים בקמפיין פרסומי וציין כי קיימת פסיקה קודמת אשר הכירה בפרסומות שיכולות לכלול בחובן מוטיבים המוגנים בזכויות יוצרים.

עם זאת, בנוגע לקמפיין הפרסומי נשוא התביעה, נקבע כי פעולות התובעת נכנסות לכל היותר תחת הגדרת "סקיצות ראשוניות", שטרם קרמו עור וגידים והפכו לקמפיין פרסומי של ממש. כך, למעשה, מדובר בבליל רעיונות, מחשבות, דוגמאות וכיוונים אפשריים לקמפיין, החוסים בגדרי "תהליך" יצירתו של קמפיין בלבד. לפיכך, ומשאין הגנת זכויות יוצרים חלה על רעיון או על תהליך, הרי שבמקרה המדובר אין הגנת זכויות יוצרים על הקמפיין הפרסומי של התובעת, שהיווה לכל היותר אסופה של רעיונות ראשוניים וכיוונים שונים של אסטרטגיות פרסומיות.

זכאות להגנת חוק זכות יוצרים

בהמשכו של פסק הדין, בית המשפט נדרש לסוגיית גיוס ידוען כפרזנטור בקמפיין פרסומי, על כל התהליך המחשבתי והיישומי שהושקעו בכך, כחוסה תחת הגדרת המחוקק ליצירה מוגנת בזכויות יוצרים. נקבע, כי בחירתו של ידוען כפרזנטור לקמפיין פרסומי, בין אם מדובר בשחקן, זמר או כל דמות ידועה אחרת, ראויה לתואר "רעיון" בלבד, כך שאין היא עולה כדי יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, מה גם שאין מדובר ברעיון פורץ דרך או ייחודי בתחומו מבית היוצר של התובעת דווקא, אלא זו דרכם האופיינית של מסעות פרסום בארץ ובעולם. משכך, נקבע כי אין מדובר ב"יצירה" הזכאית להגנת חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

בהמשך פסק הדין, בית המשפט נדרש לטענת התובעת לפיה הנתבעות התעשרו שלא כדין על חשבונה כתוצאה מהשימוש בתוצרי הפרסום שנהגו על ידה ושימוש ברכיבים מתוך האסטרטגיה הפרסומית פרי עבודתה. נקבע, כי הבחירה בנינט טייב כפרזנטורית מהווה למעשה את הציר סביבו סבו הקמפיין ונגזרותיו, כפי שנוצר בסופו של דבר על-ידי הנתבעות. עוד נקבע, כי הצדק ושיקולי ההגינות מחייבים מתן תגמול כספי לתובעת, על גיוסה של נינט טייב והצבתה כפרזנטורית של דלתא, זאת לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, גם אם רעיון זה לא מצמיח לו זכויות יוצרים.

כנימוק לקביעתה זו, ציינה כבוד השופטת אבניאלי, כי מטרת דיני עשיית עושר ולא במשפט היא השבת המצב לקדמותו, כמו גם שלילת התעשרות על חשבון הזולת.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכות יוצרים ובעשיית עושר ולא במשפט, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לעשיית עושר ולא במשפט? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו"ד עמית וולף – דיני קניין רוחני וזכויות יוצרים

 
תנאי לרישום מדגם- היותו חדש או מקורי שלא התפרסם קודם לכן בישראל

תנאי לרישום מדגם- היותו חדש או מקורי שלא התפרסם קודם לכן בישראל

סעיף 30(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים קובע כי, "הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים וטען כי הוא בעליו של כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל, רשאי הרשם לרשום את המדגם על-פי חלק זה".

כלומר, ישנו תנאי לרישום של מדגם בפנקס המדגמים והוא היות המדגם חדש או מקורי שלא התפרסם קודם להגשת בקשת הרישום בישראל.

תנאי זה לרישום המדגם העלה שאלה משפטית חשובה והיא מה נחשב לפרסום בישראל לצורכי סעיף זה לפקודה, זאת בשים לב לעידן הטכנולוגי בו אנו חיים.

במסגרת חוזר רשם מ.נ. 69 (מיום 24/12/2008), עליו חתום רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר דאז, ד"ר מאיר נועם, נדרש הוא לעניין וציין כי "לאור ההתקדמות הטכנולוגית וההתפשטות של השימוש באינטרנט בישראל, התעוררה השאלה האם ניתן לראות בפרסום מדגם באתר אינטרנט, אליו יש גישה חופשית מישראל, כפרסום שנעשה בישראל". ד"ר נועם קבע כי ניתן להשתמש בפרסומים בנוגע למדגם כזה או אחר שפורסמו באינטרנט לפני תאריך הגשת הבקשה בישראל, זאת במקרה שקיימת ראיה לגבי תאריך הפרסום. עם זאת, ציין ד"ר נועם כי השימוש בפרסומים באינטרנט ייעשה בזהירות המתבקשת ורק במידה שהבוחן מטעם מחלקת המדגמים סבור שהמדגם עליו הוא מסתמך בהשגתו אכן התפרסם לפני תאריך הגשת בקשת רישום המדגם בישראל, כאשר לצורך כך יילקחו בחשבון פרסומים באתרי אינטרנט של משרדי רשויות פטנטים ברחבי העולם, שם מצוין מועד הפרסום בנוגע לכל מדגם ומדגם אשר הוגש במשרדים הללו.

סוגיה משפטית מעניינת זו נידונה, בין היתר, במסגרת החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר דאז, מר אסא קלינג (עו"ד), מיום 21/2/2017, שעיקרה בשבע בקשות לרישום מדגמים שהוגשה על-ידי חברה מסוימת. בהחלטה זו נקבע, כי אין לקבל את טענת מבקשת הרישום לפיה, הפרסומים, שהתפרסמו קודם למועד הגשת הבקשות לרישום המדגמים בישראל, אינם יכולים לשלול את היות המדגמים מושא הבקשות חדשים, שהרי מדובר בפרסומים באתרי אינטרנט של משרדי פטנטים אחרי ברחבי העולם שהינם בעלי מידת מהימנות מספקת באשר למועד הפרסומים הנקובים בהם בנוגע לאותם המדגמים, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר מבקשת הרישום לא כפרה במועד הפרסום או במהימנות של האתר הספציפי שדובר שם, אלא רק בנגישות של גולשים ישראלים לעיון בו.

הנה כי כן, יש ליתן את הדעת לפרסומים מעין אלו, בטרם הגשת בקשה לרישום מדגם בישראל.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום מדגמים, בישראל וברחבי העולם ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום זה. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום מדגמים באותן המדינות.

לפרטים נוספים הנוגעים להגשת בקשה לרישום מדגם, אנא צרו קשר עם משרדנו.

עו״ד עמית וולף -עורך דין זכויות יוצרים

זכויות יוצרים במשחקי פלייסטיישן

זכויות יוצרים במשחקי פלייסטיישן

האם משחקי פלייסטיישן מוגנים תחת חוק זכות יוצרים-

שאלה זו עמדה במוקד פסק הדין שניתן במסגרת ת.א. 2400-03-14 על-ידי כבוד השופטת אורית וינשטיין (בית המשפט המחוזי בחיפה).
עיקר התובענה בטענת התובעות בתיק האמור לפיה, הנתבע מכר בבית העסק שלו (חנות למכירה והתקנה של מכשירים סלולאריים) דיסקים מזויפים המכילים משחקים המתאימים לקונסולת המשחקים "PlayStation".
בית המשפט קבע כי משחקי הפלייסטיישן, המיוצרים על-ידי התובעות, הינם תוכנות מחשב המוגנות כ"יצירה ספרותית" על-פי חוק זכות יוצרים.

הפרה ישירה של זכות היוצרים במשחקי הפלייסטיישן

אשר להפרה ישירה של זכות היוצרים במשחקי הפלייסטיישן הרלוונטיים, קבע בית המשפט כי התובעות לא הוכיחו כי הנתבע הוא זה שצורב או משכפל את הדיסקים המזויפים בעצמו. ולכן, אין לראות בכך משום הפרה ישירה מצד הנתבעת את זכויות היוצרים של התובעות.
אשר להפרה עקיפה של זכות היוצרים במשחקי הפלייסטיישן האמורים, הפנה בית המשפט לסעיף 48 לחוק זכות יוצרים וקבע כי דיני זכויות יוצרים מטילים אחריות גם על המפר העקיף ולא רק על מי שהפר באופן ישיר את זכויות היוצרים של בעל הזכויות על-ידי עשיית עותקים מפרים של יצירה ללא רשות הבעלים.
עוד קבע בית המשפט, כי רק כאשר מדובר במכירה, או בהצעה למכירה, או ביצוע כל אחת מהפעולות הנקובות בסעיף 48 לחוק בעותק מפר של יצירה מוגנת, וכאשר מתקיימת דרישת הידיעה הקבועה בסעיף האמור לחוק, אזי קמה עוולה של הפרה עדיפה של זכות יוצרים.
לעניין היסוד הנפשי הנקוב בסעיף זה לחוק, קבע בית המשפט שבכדי שנתבע יימצא כ"מפר" עקיף" של זכות יוצרים, נדרש התובע בעל הזכויות להוכיח את כל אלה: (א) כי מדובר בעותקים מפרים של היצירות; (ב) שהנתבע מער או השכיר או העמיד למכירה או החזיק למטרה עסקית או הפיץ בהיקף מסחרי ו/או הציג לציבור בדרך מסחרית או ייבא לישראל למטרה מסחרית את העותקים המפרים; (ג) שהנתבע ידע ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית, בשעת ביצוע המעשה, כי מדובר בעותק מפר.
בנוגע לעניין נשוא התיק, נקבע כי הנתבע הודה כי הדיסקים שנמכר בבית העסק שלו לא היו דיסקים מקוריים של משחקי פלייסטיישן, ועל כן הוכח כי מדובר ב"עותקים מפרים". עוד נקבע, כי הוכח רכיב ביצוע הפעולות הנקובות בסעיף 48 לחוק, וכל שנותר לבחון הוא האם עולה מהראיות כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת כי הדיסקים הנמכרים בבית העסק שלו הינם מזויפים ומפרים את זכויות התובעות.

קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי אמנם הנתבע טען כי לא ידע שמדובר בדיסקים שאינם מקוריים, אך סעיף 48 לחוק לא מציב רק דרישה של ידיעה בפועל אלא די שיוכח כי קיימת ידיעה בכוח בכדי שתקום עוולה של הפרה עקיפה. בהתאם, נקבע כי שורת ההיגיון והשכל הישר מחייבים דחיית טענת הנתבע וקביעה כי גם אם לא ידע שהוא מוכר דיסקים מזויפים, הרי שלכל הפחות היה עליו לדעת שהוא מוכר דיסקים מזויפים תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעות.
במסגרת ביסוס קביעה זו מצד בית המשפט, צוין כי נסיבות שכאלו, של רכישה ומכירה של דיסקים במחיר נמוך ביותר; של רכישה מגורם אשר ברור שאינו היוצר של הדיסקים או משווק מורשה שלו; של מכירת עותקים שניכר על פניהם כי הם באיכות ירודה; של נתבע שעולם התוכנות והטכנולוגיה לא זר לו- אל אלו מובילים למסקנה המתבקשת שהנתבע ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, כי הדיסקים נשוא התביעה המדוברת אינם מקוריים וכי במכירתם על ידו יש משום הפרת זכויות יוצרים.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכות יוצרים, לרבות בנוגע לתוכנות מחשב, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לתוכנות מחשב? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו״ד עמית וולף -עורך דין זכויות יוצרים

 
זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני והזכות המוסרית של יוצר הפורמט

זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני והזכות המוסרית של יוצר הפורמט

האם יש להכיר בזכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני ובהתאם גם בזכות המוסרית של יוצר הפורמט?

מדובר בשאלה מעניינת מאוד, אשר נידונה לראשונה בישראל במסגרת הליך משפטי אשר התנהל בפני כבוד השופטת דפנה אבניאלי (ת.א. 2659-04-15 סער ברודסקי נגד אברהם ארמוזה ואח', בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו).

עיקר התובענה בטענות התובע לפיהן הוא יצר פורמט של שעשועון טלוויזיוני יחד עם שני שותפים ומכר את זכויות הקניין בפורמט המדובר לחברת הפקות, אשר התקשרה עם הנתבעים לשם הפצת הפורמט ברשתות שידור זרות ברחבי העולם. השעשועון זכה להצלחה ולהכרה בינלאומית רחבה והוא הופץ ושווק למשך מספר שנים ברחבי העולם.

לטענת התובע, הנתבעים הפרו את הזכות המוסרית שלו בפורמט הטלוויזיוני, כאשר הסתירו את שמו כיוצר שלו והציגו עצמם כיוצרי הפורמט, זאת במסגרת שידורי השעשועון.

פסיקת בית המשפט

פסק הדין שניתן בתיק זה, הינו ראשון מסוגו ונקבע בו, בין היתר, כי לאור שכלול תעשיית הפורמטים הטלוויזיוניים, חלה התפתחות בפסיקה וקיימת נכונות היום ברחבי העולם להכיר בזכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני, ובלבד שיוכח כי אין מדובר ברעיון בלבד אלא ברעיון שקיבל ביטוי מוחשי ומיוחד דיו ההופך את הפורמט ליצירה ברת הגנה.

אשר לזכות המוסרית של יוצר הפורמט, התובע, נקבע כי שמו של התובע לא אוזכר בהקשר של יצירת הפורמט, לא ברולר הפתיחה של שידורי השעשועון ולא ברולר סגירת השידורים האמורים.

עוד נקבע, כי הנתבעים התעלמו מקיומו ולא מצאו לנכון לפנות לגופי השידור בבקשה לתת לו קרדיט כיוצר הפורמט, למרות שידעו על חלקו ביצירתו. בכך, הפרו הנתבעים את זכותו של התובע לציון שמו כיוצר הפורמט הטלוויזיוני, יחד עם שני שותפיו. דהיינו, נפסק כי זכותו המוסרית של התובע הופרה.

לגבי טענת הנתבעים לפיה, הכרה בזכותם המוסרית של מפתחי פורמטים היא פתיחת דלת לטענות הכרה בזכות זו מצד גורמים שונים שנטלו חלק בתהליך יצירתו ואף צפויה לפגוע קשות ביכולת המסחור של הפורמטים, נקבע כי טענה זו אינה אלא ניסיון להתחמק מחובתם של הנתבעים להכיר בזכותו המוסרית של התובע.

הכרה בזכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני

מדובר בפסק דין חשוב, במסגרתו מכיר בית המשפט בישראל לראשונה בקיומה של זכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני, תוך שימת דגש על יוצר היצירה וזכותו המוסרית בה, עליה יש לשמור ולהגן גם אם הוא מכר את זכויות הקניין שלו ביצירה.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת הזכות המוסרית ובהגנה עליה, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יצרת יצירה שיש בה זכות יוצרים והפרו את הזכות המוסרית שלך ? יש לך שאלה הנוגעת לזכותך המוסרית ? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו״ד עמית וולף -עורך דין זכויות יוצרים

 
עוולת התערבות לא הוגנת - מניעת גישה לבית עסק

עוולת התערבות לא הוגנת – מניעת גישה לבית עסק

אחת מהעוולות המנויות בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, היא עוולת "התערבות לא הוגנת", הידועה גם בכינוייה – "מניעת גישה לעסק", לפיה "לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר".

עוולת התערבות לא הוגנת כוללת בחובה שלושה יסודות הדרושים לשם הוכחתה: האחד- קיומם של שני עוסקים, תובע ונתבע; השני- הנתבע מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או השירות של התובע; השלישי- פעולת הנתבע נעשית באופן לא הוגן.

בפסק הדין שניתן במסגרת ת.א. 24480-10-14 אסף נגד בן עמי ואח' (כבוד השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון, בית המשפט המחוזי מרכז), נידונה עוולת התערבות לא הוגנת. שם, דובר על תובע, בעל חנות לצילום המצויה בסמוך לכניסה למשרד הפנים בעיר רחובות, שסיפק בין היתר שירותי צילום תמונות פספורט לבאי משרד הפנים. הנתבע 1, גם לו חנות לצילום ברחובות, מרוחקת יותר ממשרד הפנים בעיר, וגם הוא סיפק שירותי צילום תמונות פספורט לבאי משרד הפנים. לטענת התובע, הנתבע 1 העסיק את הנתבע 2, על מנת שיעמוד בכניסה למשרד הפנים וימשוך לקוחות להגיע לחנות הצילום של הנתבע 1 לצורך צילום תמונות פספורט. בכך לטענת התובע, עוולו הנתבעים כלפיו בעוולת התערבות לא הוגנת לפי חוק עוולות מסחריות.

בית המשפט קבע כי אמנם היסוד הראשון של עוולת התערבות לא הוגנת מתקיים בעניין האמור, אך שני היסודות הנותרים אינם מתקיימים.

אשר ליסוד השני, נקבע כי לא הוכחה קיומה של חסימה פיסית או טכנית של הגישה לחנות התובע ואף אין מדובר בהכבדה של ממש על גישת לקוחות לעסקו של התובע. עוד נקבע, כי אין מדובר בשידול לקוחות מצד הנתבעים אלא בפנייה ללקוחות פוטנציאליים הנזקקים לשירותי משרד הפנים.

אשר ליסוד השלישי, נקבע כי פעולת הנתבעים נעשתה לשם שיווק חנות הצילום של הנתבע 1 וכי מדובר בפעולה המגנה על אינטרס לגיטימי. כן נקבע כי לא הוכח שהנתבע 2 פעל לשם כך תוך הטעיה או יצירת מצג שווא או בדרכים שאינן ראויות.

לאור זאת, נקבע כי פעולת הנתבעים אינה מהווה התערבות בלתי הוגנת כהגדרתה בחוק עוולות מסחריות, ותביעתו של התובע נגדם, בכל הנוגע אל עוולת התערבות לא הוגנת, נדחתה.

פסק דין זה חידד את יסודות עוולת התערבות לא הוגנת, כאשר קבע את הנדרש לשם הוכחתם:

  • קיומם של שני עוסקים, תובע ונתבע.
  • קיומה של חסימה פיסית או טכנית של הגישה לעסק או לנכס או לשירות של התובע על-ידי הנתבע.
  • החסימה כאמור נעשתה תוך הטעיה או יצירת מצג שווא או בדרכים שאינם ראויות.

ני עוולות מסחריות הינו תחום העיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר ורב בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדין זה, כמו גם ליתר דיני הקניין הרוחני, בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לעוולת התערבות לא הוגנת בפרט או לדיני עוולות מסחריות בכלל, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין עוולות מסחריות

 
הזכות המוסרית של יוצר יצירה שיש בה זכויות יוצרים

הזכות המוסרית של יוצר יצירה שיש בה זכויות יוצרים

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"), קובע כי ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירת ספרותית (למעט תוכנת מחשב), שיש בה זכות יוצרים, תהא ביחס ליצירתו זכות מוסרית למשך תקופת זכות היוצרים באותה היצירה.

הזכות המוסרית הינה זכות אישית אשר אינה ניתנת להעברה והיא תעמוד ליוצר גם אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לכל גורם כזה או אחר.

אם כן, מהי הזכות המוסרית של היוצר?

הזכות המוסרית של היוצר מורכבת מ"זכות האבהות" (המכונה גם "הזכות לייחוס") וכן מ"זכות לשלמות היצירה":

  1. "זכות האבהות"- זכותו של היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
  2. "זכות שלמות היצירה"- זכותו של היוצר כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

עותק של יצירה

כמו-כן, על-פי חוק זכות יוצרים, כל מי שעושה אחת מן הפעולות שלהלן בעותק של יצירה (קרי, לא ביצירה עצמה, אלא בעותק של היצירה), מפר את הזכות המוסרית של היוצר, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת שיש בעותק המדובר משום הפרה: מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; החזקה למטרה עסקית; הפצה בהיקף מסחרי; הצגה לציבור בדרך מסחרית.

הפרה של זכות מוסרית הינה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זכות יוצרים.

מי רשאי להגיש תובענה בשל הפרת זכות מוסרית?

היוצר כמובן, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו, הרי שקרובי משפחתו (קרי, בן זוג, צאצא, הורה או אח), רשאי/ם להגישה.

על הסעדים העומדים לזכות היוצר במסגרת תובענה בגין הפרת הזכות המוסרית, נמנים בין היתר הסעד למתן פיצויים עם הוכחת נזק, הסעד למתן פיצויים ללא הוכחת נזק (בשל כל הפרה) בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים וכן הסעד למתן דין וחשבון לגבי פרטי ההפרה.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת הזכות המוסרית ובהגנה עליה, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יצרת יצירה שיש בה זכות יוצרים והפרו את הזכות המוסרית שלך ? יש לך שאלה הנוגעת לזכותך המוסרית ? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו״ד עמית וולף -עורך דין זכויות יוצרים

 
מיהו הבעלים של זכות יוצרים תמונת המחשה

מיהו הבעלים של זכות היוצרים?

על-פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, זכות יוצרים תהא ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי.

זכות יוצרים הוגדרה כזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה (בהתאם לסוג היצירה), פעולה אחת או יותר, לרבות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה (סעיף 11 לחוק).

אך מיהו הבעלים של זכות היוצרים?

באופן כללי, היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה (סעיף 33(1) לחוק).

כאשר מדובר ב"יצירה משותפת", שהיא יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה, אזי היוצרים הרלוונטיים ייחשבו כבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.

כאשר מדובר בתקליט, המפיק שלו הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בו (סעיף 33(2) לחוק).

עם זאת, המחוקק מתייחס למקרים ספציפיים שבהם הבעלים הראשון של זכות היוצרים אינו היוצר או המפיק (כאמור, כאשר מדובר בתקליט):

יצירה שנוצרה בידי עובד

מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על-ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת (סעיף 34 לחוק).

יצירה מוזמנת

ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע (סעיף 35(א) לחוק); ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת (סעיף 35(ב) לחוק).

יצירה בבעלות המדינה

המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת (סעיף 36 לחוק).
הבעלים של זכות היוצרים רשאי להעביר את זכות היוצרים לאחר, בין בחוזה ובין על-פי דין, וכן הוא רשאי לתת לגבי זכות היוצרים רישיון ייחודי (רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11 לחוק המצוין לעיל, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור) או רישיון שאינו ייחודי (סעיף 37(א) לחוק).

העברת זכות יוצרים או מתן רישיון כנזכר לעיל, יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה (סעיף 37(ב) לחוק).

חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב (סעיף 37(ג) לחוק).

חשוב ליתן את הדעת לכך, כי להבדיל מזכות היוצרים של היוצר ביצירתו, הרי שהזכות המוסרית שלו ביצירה היא אישית ולא ניתנת להעברה והיא תעמוד לו גם אם אין לו זכות יוצרים ביצירה או אם הוא העביר את זכות היוצרים בה, כולה או חלקה לאחר- סעיף 45(ב) לחוק (הזכות המוסרית של היוצרים הינה זכותו כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; וכן כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה פעולה פוגענית, אם יש במי מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר- סעיף 46 לחוק).

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בתביעות להפרת זכות יוצרים והפרת הזכות המוסרית, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

למידע נוסף הנוגע לזכויות יוצרים ובכל עניין נוסף, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ללא דיחוי ואנו נענה בשמחה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

 משרד עורכי דין עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים

 
סיווגי סחורות במסגרת בקשה לרישום מדגם

סיווגי סחורות במסגרת בקשה לרישום מדגם

כאשר בעלים של מדגם מגיש לרישום המדגם, עליו לציין במסגרת הבקשה את הסיווג הרלוונטי למדגם המדובר.

רשימת סיווגי הסחורות (טובין) מופיעה בתקנות המדגמים (תוספת שלישית, תיקון תשע"ג-2013).

רשימת הסיווגים שתוצג להלן, הכוללת 31 סיווגי סחורות כלליים וכן תתי-סיווגים תחת כל סיווג כללי, היא אינה "רשימה סגורה". דהיינו, ניתן להוסיף על הכלול בה, ככל שהפריטים שיוספו נכנסים בגדר הסיווג הספציפי.

להלן רשימת סיווגי הסחורות (טובין) כנזכר לעיל:

סוג 1 – מצרכי מזון

01-01    מוצרי מאפה, עוגיות, מאפים, פסטה ומוצרי דגנים אחרים, שוקולדים, ממתקים, גלידות;

            01-02    פירות וירקות;

            01-03    גבינות, חמאה ותחליפי חמאה, מוצרי חלב אחרים;

            01-04    בשר (כולל מוצרי חזיר), דגים;

            01-05    [ריק]

            01-06    מזון בעלי חיים;

            01-99    שונות.

סוג 2 – פריטי הלבשה וסדקית

            02-01    הלבשה תחתונה, לבנים, מחוכים, חזיות, לבוש לילה;

            02-02    ביגוד;

            02-03    כיסויי ראש;

            02-04    מוצרי הנעלה, גרביים וגרביונים;

            02-05    עניבות, צעיפים, מטפחות צוואר וממחטות;

            02-06    כפפות;

            02-07    סדקית ואבזרי לבוש;

            02-99    שונות.

סוג 3 – טובין לנסיעה, נרתיקים, שמשיות וחפצים אישיים, שאינם מפורטים במקום אחר

03-01    תיבות נסיעה, מזוודות, תיקי מסמכים, תיקי יד, מחזיקי מפתחות, נרתיקים  המעוצבים במיוחד  עבור תכולתם, ארנקים ופריטים דומים;

            03-02    [ריק]

            03-03    מטריות, שמשיות, צלונים ומקלות הליכה;

            03-04    מניפות;

            03-99    שונות.

סוג 4 – מברשות

            04-01    מברשות ומטאטאים לניקיון;

            04-02    מברשות טיפוח, מברשות בגדים, מברשות נעליים;

            04-03    מברשות למכונות;

            04-04    מכחולים, מברשות לשימוש בבישול;

            04-99    שונות.

סוג 5 – פריטי טקסטיל, חומר יריעות מלאכותי וטבעי

            05-01    פריטים לטוויה;

            05-02    תחרה;

            05-03    רקמה;

            05-04    סרטים, אמרות ועיטורים דקורטיביים אחרים;

            05-05    אריגי טקסטיל;

            05-06    חומר יריעות מלאכותי או טבעי;

            05-99    שונות.

סוג 6 – ריהוט

            06-01    מושבים;

            06-02    מיטות;

            06-03    שולחנות וריהוט דומה;

            06-04    רהיטים  לאחסון;

            06-05    רהיטים מורכבים;

            06-06    רהיטים אחרים וחלקי רהיטים;

            06-07    מראות ומסגרות;

            06-08    קולבים;

            06-09    מזרנים וכריות;

            06-10    וילונות ותריסים פנימיים;

            06-11    שטיחים, מחצלות ומרבדים;

            06-12    שטיחי קיר;

            06-13    שמיכות וחומרי כיסוי אחרים, טקסטיל לבית ומפות;

            06-99    שונות.

סוג 7 – טובין  למשק בית, שאינם מפורטים במקום אחר

            07-01    חרסינה, כלי זכוכית, כלי שולחן ועוד פריטים שטיבם דומה;

            07-02    כלים ומכלים לבישול;

            07-03    סכינים, מזלגות וכפות לשולחן;

            07-04    כלים ומכשירים המופעלים ביד להכנת מזון ומשקה;

            07-05    מגהצים וציוד לכביסה, ניקיון או ייבוש;

            07-06    כלי שולחן אחרים;

            07-07    כלי קיבול ביתיים אחרים;

            07-08    כלים לאח;

            07-99    שונות.

סוג 8 – מכשירים וכלי עבודה

            08-01    כלים ומכשירים לקידוח, טחינה או חפירה;

            08-02    פטישים וכלים ומכשירים דומים;

            08-03    כלים ומכשירים לחיתוך;

            08-04    מברגים וכלים ומכשירים דומים;

            08-05    כלים ומכשירים אחרים;

            08-06    ידיות, גולות וצירים;

            08-07    התקנים לנעילה או לסגירה;

            08-08    התקנים להידוק, תמיכה או הרכבה שאינם כלולים בסוגים אחרים;

            08-09    אבזרי מתכת והתקני מתכת לדלתות, חלונות ורהיטים, ופריטים דומים;

            08-10    כנים לאופניים ולאופנועים;

            08-99    שונות.

סוג 9 –  מארזים וכלי קיבול להובלת טובין או לטיפול בהם

            09-01    בקבוקים, קנקנים, נאדים וכלי קיבול בעלי אמצעי מזיגה שונים;

            09-02    פחים, פחיות, וחביות לאחסון;

            09-03    קופסאות, נרתיקים, מכולות, פחים או פחיות (לשימורים);

            09-04    סלים, ארגזים וסלסילות;

            09-05    שקיות, שקיקים, שפופרות וכמוסות;

            09-06    חבלים וחומרי קשירה;

            09-07    אמצעים וחיבורים לסגירה;

            09-08    משטחים ופלטפורמות למלגזות;

            09-09    כלי קיבול לפסולת ואשפה ומעמדים שלהם;

            09-99    שונות.

סוג 10 – שעונים, שעוני יד ומכשירי מדידה אחרים, מכשירי בדיקה ואיתות

            10-01    שעוני קיר ושעונים מעוררים;

            10-02    שעונים ושעוני יד;

            10-03    מכשירים אחרים למדידת זמן;

            10-04    מכשירים, מנגנונים והתקנים אחרים למדידה;

            10-05    מכשירים, מנגנונים והתקנים לבדיקה, אבטחה או ניסוי;

            10-06    מנגנונים והתקנים לאיתות;

10-07    כיסויים, נרתיקים, חוגות, מחוגים וכל החלקים והאבזרים האחרים של מכשירים למדידה, בדיקה ואיתות;

            10-99    שונות.

סוג 11 –  פריטי קישוט

            11-01    תכשיטים

            11-02    אבזרי נוי, קישוטי שולחן, אח וקיר, אגרטלים לפרחים ועציצים;

            11-03    מדליות ותגים;

            11-04    פרחים, פירות וצמחים מלאכותיים;

            11-05    דגלים, קישוטים לחגים;

            11-99    שונות.

סוג 12 –  אמצעי הובלה או הנפה

            12-01    כלי רכב הנגררים על ידי בעלי חיים;

            12-02    עגלות יד, מריצות;

            12-03    קטרים וכלי רכב הנעים על מסילות ברזל וכל כלי רכב  אחר הנע על מסילה;

            12-04    קרוניות רכבל, מעליות-כיסא ומעליות סקי;

            12-05    מעליות  ואמצעי הנפה להעמסה או להסעה;

            12-06    ספינות ואניות;

            12-07    כלי טיס וכלי רכב לחלל;

            12-08    מכוניות, אוטובוסים ומשאיות;

            12-09    טרקטורים;

            12-10    גוררים ונגררים  לכביש;

            12-11    אופניים ואופנועים;

            12-12    עגלות ילדים, כיסאות לנכים, אלונקות;

            12-13    כלי רכב מיוחדים;

            12-14    כלי רכב אחרים;

            12-15    צמיגים ושרשראות נגד החלקה לכלי רכב;

            12-16    חלקים, ציוד ואבזרים לכלי רכב, שאינם כלולים בסוגים או בתת-סוגים אחרים;

            12-99    שונות.

סוג 13 – ציוד לייצור, הפצה או השנאה של חשמל

            13-01    מחוללים ומנועים;

            13-02    שנאים, מישרי זרם, מצברים וצוברים;

            13-03    ציוד להעברת אנרגיה חשמלית או לבקרתה;

            13-99    שונות.

סוג 14 – ציוד הקלטה, תקשורת או אחזור מידע

            14-01    ציוד להקלטה או לשכפול של קולות או תמונות;

            14-02    ציוד לעיבוד נתונים  וכן מנגנונים והתקנים לציוד היקפי;

            14-03    ציוד תקשורת, מתקני שלט-רחוק אלחוטיים ומגברים לרדיו;

            14-04    תצוגות מסך ואייקונים;

            14-99    שונות.

סוג 15 –  מכונות, שאינן מפורטות במקום אחר

            15-01    מנועים;

            15-02    משאבות ומדחסים;

            15-03    מכונות חקלאיות;

            15-04    מכונות לבניין;

            15-05    מכונות כביסה, ניקוי וייבוש;

            15-06    מכונות לטקסטיל, מכונות תפירה, סריגה ורקמה, כולל חלקים בלתי נפרדים מהן;

            15-07    מכונות ומנגנונים לקירור;

            15-08    [ריק]

            15-09    כלי מכונות, מכונות קרצוף ויציקה;

            15-99    שונות.

סוג 16 –  מנגנונים לצילום, להסרטה או לאופטיקה

            16-01    מצלמות ומסרטות;

            16-02    מקרנים ומערכות צפייה;

            16-03    מנגנונים להעתקה ולהגדלה;

            16-04    מנגנונים וציוד לפיתוח;

            16-05    אבזרים;

            16-06    פריטים אופטיים;

            16-99    שונות.

סוג 17 –  כלי נגינה

            17-01    כלי מקלדת;

            17-02    כלי נשיפה;

            17-03    כלי מיתר;

            17-04    כלי הקשה;

            17-05    כלים מכניים;

            17-99    שונות.

סוג 18 –  מכונות הדפסה ומכונות משרדיות

            18-01    מכונות כתיבה ומכונות חישוב;

            18-02    מכונות הדפסה;

            18-03    אותיות וגופנים ;

18-04    מכונות לכריכת ספרים, מכונות הידוק למדפסות, גיליוטינות ומספריים (לכריכת ספרים);

            18-99    שונות.

סוג 19 –  מכשירי כתיבה וציוד משרדי, חומרים לאמנות ולהוראה

            19-01    נייר כתיבה, כרטיסים לתכתובת ולהודעות;

            19-02    ציוד משרדי;

            19-03    לוחות שנה;

            19-04    ספרים וחפצים אחרים שמראם החיצוני דומה;

            19-05    [ריק]

19-06    חומרים ומכשירים לכתיבה ביד, לשרטוט, לציור, לפיסול, לחריטה ולטכניקות אמנותיות אחרות;

            19-07    חומרי הוראה;

            19-08    דברי דפוס אחרים;

            19-99    שונות.

סוג 20 –  ציוד למכירות ולפרסום, שלטים

            20-01    מכונות מכירה אוטומטיות;

            20-02    ציוד לתצוגה ולמכירות;

            20-03    שלטים, לוחות מודעות והתקני פרסום;

            20-99    שונות.

סוג 21 –  משחקים, צעצועים, אוהלים וציוד ספורט

            21-01    משחקים וצעצועים;

            21-02    מנגנונים וציוד להתעמלות ולספורט;

            21-03    פריטים אחרים לשעשוע ולבידור;

            21-04    אוהלים ואבזריהם;

            21-99    שונות.

סוג 22 – כלי נשק, פריטים פירוטכניים, פריטים לציד, דיג והדברת מזיקים

            22-01    כלי ירייה;

            22-02    כלי נשק אחרים;

            22-03    תחמושת, רקטות ופריטים פירוטכניים;

            22-04    מטרות ואבזרים;

            22-05    ציוד לציד ולדיג;

            22-06    מלכודות, פריטים להדברת מזיקים;

            22-99    שונות.

סוג 23 – ציוד להעברת נוזלים, ציוד לסניטציה, להסקה, לאוורור ולמיזוג אוויר, דלק מוצק

            23-01    ציוד להעברת נוזלים;

            23-02    כלים סניטריים;

            23-03    ציוד להסקה;

            23-04    ציוד לאוורור ולמיזוג אוויר;

            23-05    דלק מוצק;

            23-99    שונות.

סוג 24 –  ציוד רפואי וציוד מעבדה

            24-01    מנגנונים וציוד לרופאים, בתי חולים ומעבדות;

            24-02    מכשירים רפואיים, מכשירים וכלים לשימוש מעבדה;

            24-03    תותבים;

            24-04    חומרים לחבישת פצעים, לסיעוד ולטיפול רפואי;

            24-99    שונות.

סוג 25  – יחידות בניין ורכיבי בנייה

            25-01    חומרי בניין;

            25-02    חלקי בניין מיוצרים מראש או מורכבים מראש;

            25-03    בתים, מוסכים ובניינים אחרים;

            25-04    מדרגות, סולמות ופיגומים;

            25-99    שונות;

סוג 26 –  מנגנוני תאורה

            26-01    פמוטים ופמוטים מרובי זרועות;

            26-02    לפידים, מנורות ופנסים ידניים;

            26-03    אבזרי תאורה ציבוריים;

            26-04    גופי תאורה, חשמליים או שאינם חשמליים;

26-05   נורות, מנורות, נברשות, אבזרי קיר ותקרה, אהילים, מחזירי אור, נורות הקרנה למצלמות ולמסרטות;

            26-06    התקני תאורה לכלי רכב;

            26-99    שונות.

סוג 27 – טבק ואספקה למעשנים

27-01    טבק, סיגרים וסיגריות;

27-02    מחזיקי מקטרות, סיגרים וסיגריות;

27-03    מאפרות;

27-04    גפרורים;

            27-05    מצתים;

27-06    נרתיקי סיגרים, נרתיקי סיגריות וצנצנות ונרתיקים לטבק;

27-99    שונות.

סוג 28 –  מוצרי רוקחות וקוסמטיקה, פריטים ומנגנונים לטיפוח

            28-01    מוצרי רוקחות;

            28-02    מוצרי קוסמטיקה;

            28-03    פריטי טיפוח וציוד למכוני יופי;

            28-04    פיאות נוכריות, תוספות שיער מלאכותיות;

            28-99    שונות.

סוג 29 –  התקנים וציוד נגד מפגעי אש, למניעת תאונות ולחילוץ

            29-01    התקנים וציוד נגד מפגעי אש;

            29-02    התקנים וציוד למניעת תאונות ולחילוץ, שאינם מפורטים במקום אחר;

            29-99    שונות.

סוג 30 –  פריטים לטיפול בבעלי חיים

30-01    מלבושים לבעלי חיים;

30-02    מכלאות, כלובים, מלונות ומחסות דומים;

30-03    מתקני הזנה והשקיה;

30-04    אבזרי רתימה ואיכוף לרכיבה;

30-05    שוטים ומלמדים;

30-06    מיטות וקינים;

30-07    עמדות קינון ואבזרים אחרים לכלוב;

30-08    סמנים, סימנים וכבלים;

30-09    עמודי קשירה;

30-99    שונות.

סוג 31 –  מכונות וכלים להכנת מזון או משקה, שאינם מפורטים במקום אחר

            31-00    מכונות וכלים להכנת מזון או משקה, שאינם מפורטים במקום אחר.

 

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום מדגמים, בישראל וברחבי העולם ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום זה. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום מדגמים באותן המדינות.

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר עם משרדנו.

למידע נוסף בנושא מדגמים לחצו כאן

עו"ד עמית וולף –  עורך דין זכויות יוצרים

הפרת זכויות יוצרים תמונה להמחשה

הפרת זכויות יוצרים

הפרו את זכויותיך ביצירה המוגנת תחת חוק זכות יוצרים? דע את זכויותיך!

על-פי סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, מן הפעולות שלהלן, בהתאם לסוג היצירה:

  1. העתקה- לגבי כל סוגי היצירות.
  2. פרסום- לגבי יצירה שלא פורסמה.
  3. ביצוע פומבי- לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט.
  4. שידור- לגבי כל סוגי היצירות.
  5. העמדת היצירה לרשות הציבור- לגבי כל סוגי היצירות.
  6. עשיית יצירה נגזרת ועשיית כל הפעולות הנזכרות לעיל ביצירה הנגזרת- לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית.
  7. השכרה- לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

אדם מפר זכות יוצרים

חוק זכות יוצרים מתייחס לשני סוגים של הפרות זכות יוצרים- הפרה ישירה של זכות יוצרים והפרה עקיפה של זכות יוצרים.

בנוגע להפרה ישירה של זכות יוצרים

כל מי שעושה ביצירה פעולה מהפעולות המנויות לעיל (העתקה; פרסום; ביצוע פומבי; שידור; העמדת לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת; השכרה), או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, ללא רשותו של בעל זכות היוצרים ביצירה, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן מדובר בפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד' של חוק זכות יוצרים. 

בנוגע להפרה עקיפה של זכות יוצרים

כל מי שעושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים ביצירה, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי מדובר בעותק מפר של היצירה: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; החזקה למטרה עסקית; הפצה בהיקף מסחרי; הצגה לציבור בדרך מסחרית; ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

בנוסף לכך, כל מי שמרשה לכל גורם אחר, למטרת רווח, לעשות שימוש ב"מקום בידור ציבורי" (מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון) לצורך ביצוע פומבי של יצירה, ללא רשות בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה.

 

בהתאם לחוק זכות יוצרים, בעל זכות היוצרים רשאי להגיש תובענה בגין הפרת זכות היוצרים. כמו-כן, אם ניתן לגבי זכות היוצרים רישיון ייחודי לעשיית שימוש בה, אזי גם בעל הרישיון רשאי להגיש תובענה בגין הפרת זכות היוצרים.

במסגרת הגשת תובענה שעיקרה בטענה להפרת זכות יוצרים, יהא התובע זכאי לסעדים שונים, ככל שיוכיח את תביעתו, לרבות סעדים של צו מניעה, פיצויים (בין אם על-ידי הוכחת נזק ובין אם ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חודשים) ומתן דין וחשבון לגבי פרטי ההפרה.

 

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בתביעות להפרת זכות יוצרים, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

למידע נוסף הנוגע לזכויות יוצרים ובכל עניין נוסף, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ללא דיחוי ואנו נענה בשמחה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף –  עורך דין זכויות יוצרים

 
יצירת הצילום, זכות היוצרים והזכות המוסרית

יצירת הצילום, זכות היוצרים והזכות המוסרית

 

זכות יוצרים

"זכות יוצרים" מוגדרת בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר (בהתאם לסוג היצירה) לרבות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה.

ישנם סוגים שונים של יצירות- יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית, כאשר יצירת צילום נמנית בגדרי יצירה אומנותית.

כדי שתהיה זכות יוצרים ביצירה, צריך לעמוד בשתי דרישות- דרישת המקוריות ודרישת הקיבוע.

לפי ההלכה המשפטית, דרישת המקוריות תבוא על סיפוקה ככל שתוכח מידת המאמץ, הכישרון וההשקעה היצירתית של היוצר, גם אם היא מועטה.

באשר לדרישת הקיבוע, בהתאם להצעת חוק זכות יוצרים, מדובר בדרישה מהותית לקיבוע מוחשי של היצירה.

באופן כללי, היוצר של היצירה הוא הבעלים של זכות היוצרים בה, למעט מקרים מסוימים, לדוגמה:

  • מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על-ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
  • ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
  • ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.
  • המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על-ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

    נוסף לכך, זכות יוצרים ניתנה להעברה בחוזה בכתב או על-פי דין, ובעל זכות היוצרים רשאי לתת לגבי היצירה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי לשימוש כזה או אחר בה.

תקופת חייה של זכות יוצרים הינה עד 70 שנים לאחר מות היוצר.

לגבי יצירת צילום, זכויות היוצרים הרלוונטיות הן כאמור זכויות ההעתקה, הפרסום, השידור, העמדת היצירה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה.

זכות ההעתקה הינה הזכות לעשות עותק של היצירה בכל צורה מוחשית. למשל, הדפסת עותקים של יצירת הצילום לצורכי מסחר.

זכות השידור הינה הזכות להעברה קווית או אלחוטית של מראות הכלולים ביצירה, לציבור. לדוגמא, שידור יצירת הצילום במסגרת תוכנית חדשות או כל תוכנית אחרת.

זכות העמדת היצירה לרשות הציבור הינה הזכות לעשות פעולה ביצירה, כך שלאנשים מקרה הציבור תהיה גישה אל היצירה ממקום ובמועד לפי בחירתם. למשל, הצבת יצירת הצילום במסגרת אתר אינטרנט כזה או אחר הנגיש לציבור, כך שיוכלו לחזות בה בכל מקום ובכל מועד כרצונם.

זכות עשיית יצירה נגזרת הינה הזכות לעשות יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה קודמת שיצר היוצר. למשל, עיבוד של יצירת הצילום המקורית.

זכות ההשכרה הינה הזכות להשכיר עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר.

לפי חוק זכות יוצרים, ישנם שימושים מותרים בזכות היוצרים של היוצר, זאת אף מבלי לקבל את רשות בעל זכות היוצרים ומבלי לקבל תמורה בגין אותו השימוש. לדוגמא:

  • שימוש הוגן ביצירה מותר בין היתר למטרות הבאות: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על-ידי מוסד חינוך. לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
  • שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט.
    ראו גם: זכויות יוצרים בתחומים שונים

הפרה של זכות יוצרים

כל מי שעושה ביצירה פעולה מהפעולות שפירטתי לעיל, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת.
בנוסף, כל מי שעושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; החזקה למטרה עסקית;הפצה בהיקף מסחרי; הצגה לציבור בדרך מסחרית; ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

הזכות המוסרית

ליוצר של יצירה אומנותית, דרמטית, מוסקלית או ספרותית, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה היצירה.

זכות מוסרית ביחס ליצירה, מחולקת לשניים:
זכות האבהות ("קרדיט")- זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין.
זכות שלמות היצירה- זכות היוצר כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תעשה פעולה פוגענית ביחס ליצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
הזכות המוסרית היא אישית ולא ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר גם אם אין לו זכות יוצרים ביצירה או אם הוא העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

הפרה של הזכות המוסרית

כל מי שעושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר אותה, אלא אם אותה הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין. לעניין זה, בית המשפט רשאי להתחשב, בין היתר, באלה: (1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; (2) אופי הפעולה ומטרתה; (3) יצירתה של היצירה על-ידי עובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; (4) המקובל בענף; (5) הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.

בנוסף לכך, העושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק של יצירה, שיש בה משום הפרה של הזכות המוסרית מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; (2) החזקה למטרה עסקית; (3) הפצה בהיקף מסחרי; (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית.

הסעדים שמקנה החוק בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית

בין היתר, ישנו סעד של צו מניעה (צו האוסר על השימוש ביצירה על-ידי הצד המפר), אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. כמו-כן, ישנו סעד כספי, בין אם באמצעות הוכחת נזק שנגרם בגין השימוש המפר בזכות היוצרים או בשל הפרת הזכות המוסרית של היוצר ביצירה, ובין אם ללא הוכחת נזק. לעניין אי הוכחת הנזק, החוק קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק לתובע, בשל כל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, כל אחת מהן בנפרד, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪. לשם ההדגמה, אם הופרה זכות יוצרים ביצירה אחת וכן הופרה הזכות המוסרית בגין אותה היצירה, הרי שניתן לתבוע לפיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 200,000 ₪.

פסיקה רלוונטית ליצירות צילום

ת.א. 7036/09 (בית משפט השלום בירושלים) שמואל רחמני נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ:

עניינה של התביעה בשימוש שעשתה הנתבעת, במסגרת תוכנית טלוויזיה, בתמונות שונות שצולמו על-ידי התובע באירועים היסטוריים שונים, תוך הפרת זכות היוצרים שלו וזכותו המוסרית בהן.

נפסק, כי ככלל יש להגן על קניינם הרוחני של הצלמים. כן נפסק, כי הושקעו ביצירות הצילום מאמץ רב ונדרשו מחשבה, הכנה ותכנון בצילומם.

עוד נפסק, כי מובן מאליו שכל צלם, המתעד אירוע או דמות המצויה בטווח עדשת המצלמה שלו, משקיע בכך את מרצו וכשרונו, דואג להימצא באותה סיטואציה שבה הוא מצליח לצלם את שצילם ויוצר את יצירת הצילום. כמו-כן, נפסק כי מכלול הנסיבות שהביאו ליצירת התמונה באותו מקום, באותו זמן, באותה זוית צילום מסוימת, באותו תמהיל של צבעים וצללים או כל סממן ייחודי אחר שיוצרים אותו הצלם והמצלמה הם שמקנים את זכות היוצרים לצלם ומקימים את דרישת המקוריות.

כן נפסק, כי כיוון שהנתבעת לא העניקה קרדיט לתובע, הרי שלא תעמוד לה הגנת שימוש הוגן ביצירות הצילום.

נפסק פיצוי בסך 105,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים ביצירות הצילום, 20,000 ₪ בגין הפרת הזכות המוסרית וכן 25,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.

ת.א. 45542-12-11 (בית משפט השלום בירושלים) שמואל רחמני נגד אלג'זירה אינטרנשיונל לימיטד בע"מ:

תביעה שעניינה בהפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית בשתי יצירות צילום, במסגרת שידורי ערוץ אלג'זירה.

נפסק, כי צילום עיתונאי דוקומנטארי עשוי להיחשב כיצירה אומנותית שזכאית להגנת חוק זכות יוצרים.

כן נפסק, כי אין לראות בשידור צילומי התובע משום שימוש הוגן, כיוון שלא ניתן לתובע הקרדיט המגיע לו. עוד נפסק לעניין זה, כי כיוון שעסקינן בחברות תקשורת שעיסוקן בשידורים למטרות רווח ושאמונות, בין היתר, על עניינים של זכויות יוצרים, אין להניח כי הנתבעות שידורו את הצילומים בתום לב ללא שידעו לכל הפחות שיש לציין על גביהם את שם היוצר.

נפסק פיצוי בסך 50,000 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך כולל של 8,500 ₪.

ת.א. 26485-09-11 (בית המשפט המחוזי בנצרת) קייקי כפר בלום ודמיטרי יאנקיס נגד צוק מנרה בע"מ:

עניינה של התביעה ביצירת צילום שצילם התובע 2, צלם מקצועי, באתר קייקי כפר בלום, ובשימוש מפר שעשתה הנתבעת ביצירת הצילום כדי לפרסם אתר שיט קייקים אחר.

נפסק, כי בתי המשפט הכירו גם בצילום שאינו עומד בסטנדרטיים אומנותיים, כצילום שחוסה תחת הגנת זכות יוצרים, ובלבד שיש בו מעט מן המקוריות. כן נפסק, כי בחירת התזמון הנכון, הקומפוזיציה, בחירת מבע פני המצולמים בעת הצילום, בחירת רקע הצילום, מיקוד התמונה, הזווית, בחירת העדשה המתאימה, האור המתאים וכיוצ"ב, כל אלה יסודות מקוריים ויצירתיים פרי הצלם וידו האמונה, וראויים להגנת החוק.

לבסוף, נפסק כי זכות היוצרים שייכת למעסיקו של הנתבע 2 ולא לנתבע 2 בעצמו.

לעניין הזכות המוסרית נפסק, כי העובדה שהנתבעת עשתה שימוש ביצירת הצילום למטרה פרסומית, ללא אזכור שם היוצר, פוגעת בזכותו המוסרית.

כן נפסק, כי בצילום המקורי אכן לא אוזכר שמו של הצלם, אך אין בכך כדי לפטור את המפרסם מלהתחקות אחר הצלם הרלוונטי ובכך כשלה הנתבעת.

נפסק פיצוי בגין הזכות המוסרית בסך 75,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, לטובת התובע 2, וכן ניתן צו מניעה נגד הנתבעת האוסר עליה לעשות שימוש ביצירת הצילום.

המאמר נכתב באדיבות עו"ד עמית וולף

 

הגשת בקשה לרישום מדגם

הגשת בקשה לרישום מדגם

עיצבתם מוצר או חפץ חדשני וייחודי ואתם רוצים להגן על זכויותיכם בו?

פתוחה בפניכם הדרך להגיש בקשה לרישום מדגם, זאת ככל שהמוצר או החפץ עומד בדרישות פקודת הפטנטים והמדגמים ותקנות המדגמים.

 

הגנה על רישום מדגם

ההגנה המתקבלת מרישום המדגם נוגעת לעיצוב צורתו החיצונית החדשה והייחודית של המוצר או החפץ בלבד ואין ברישום המדגם כדי להגן על הפונקציונאלית של אותו מוצר או חפץ. יודגש, כי ככל שנדרשת לכם הגנה גם על הפונקציונאליות של המדגם או החפץ כאמור, הרי שיש בנוסף להגשת הבקשה לרישום המדגם, גם לבחון את אפשרות הגשת בקשה לרישום פטנט.

הבקשה לרישום המדגם מוגשת למחלקת המדגמים ברשות הפטנטים.

 

במסגרת הבקשה, יש לציין בין היתר את הפרטים הבאים, בעברית ובאנגלית:

  1. פרטי המבקש או המבקשים (שם מלא, מספר זיהוי וכתובת).
  2. שם המדגם מבוקש הרישום.
  3. ייעוד המדגם מבוקש הרישום.
  4. סוג המדגם מבוקש הרישום (ישנה רשימה כללית של סיווגי סחורות הקבועה בתקנות המדגמים, אשר מתוכה נבחר הסיווג הרלוונטי למדגם המוגש לרישום. ניתן להגיש בקשות לרישום המדגם במספר סיווגים שונים, ככל שיש בכך צורך, כך שכל אחת מן הבקשות לרישום המדגם שיוגשו תבחן בנפרד על-ידי בוחני מחלקת המדגמים).
  5. דרישת דין קדימה (ככל שישנה).
  6. מען למסירת מסמכים.

אל הבקשה של רישום מדגם יש לצרף את צילומי המדגם או שרטוטים של המדגם, מכל צדדיו, כך שיתאפשר לבוחני מחלקת המדגמים לבחון את הבקשה בצורה מיטבית.

חשוב לדעת מראש- תנאי לרישומו של מדגם הינו הצהרת מבקש הרישום, על פיה המדגם הינו חדש או מקורי שלא נתפרסם בישראל קודם להגשת בקשת הרישום .מדובר בתנאי מהותי, אשר בלעדיו לא רק שלא יתקבל המדגם לרישום, אלא הליך הבחינה בפועל לא יחל בלעדיו. על מנת לעמוד בתנאי רישום זה, יש להגיש את הבקשה לרישום המדגם, זאת בטרם כל פרסום כזה או אחר של המוצר או החפץ הרלוונטי בישראל.

במסגרת הליך בחינת הבקשה לרישום המדגם, מתקיים בדרך כלל דין ודברים בין המבקש או בא כוחו לבין בוחני מחלקת המדגמים בנוגע לרישום המדגם ולצורך מענה לדרישות וטענות הבוחנים. דין ודברים זה כולל החלפת תכתובות וטענות מצד הצדדים כאמור, עד להשלמת הליכי הבחינה.

תקופת חייה של זכות המדגם הינה לכל הפחות חמש שנים מיום הגשת הבקשה לרישום ולכל היותר עד חמש עשרה שנים לאחר הגשת הבקשה. דהיינו, ככל שהבקשה לרישום המדגם התקבלה לרישום, הרי שניתן לחדש את תוקף הרישום לחמש שנים נוספות לאחר מועד הגשת בקשת הרישום במקור וכן בחמש שנים נוספות לאחר סיומה של תקופת חידוש התוקף הראשונה, ובסך הכל כאמור עד חמש עשרה שנים ממועד הגשת בקשת הרישום המקורית.

רישום המדגם הינו בעל תוקף טריטוריאלי- קרי, מדגם שנרשם במדינה מסוימת, רישומו זה תקף באותה המדינה בלבד. כך, ככל שבעל מדגם מעוניין בהגנה על המדגם שלו גם במדינות נוספות, הרי שעליו לפעול להגשת בקשה לרישום המדגם גם באותן המדינות.

משרדנו עוסק רבות בהליכי רישום מדגמים, בישראל וברחבי העולם ואנו בעלי ניסיון רב ומוכח בתחום זה. למשרדנו קשרים ענפים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות ומקיים עמם שיתופי פעולה מלאים ופורים בכל הקשור והנוגע לצורכי לקוחותינו לרישום מדגמים באותן המדינות.

 

לפרטים נוספים, אנא צרו קשר עם משרדנו.

עו"ד עמית וולף –  עורך דין זכויות יוצרים

לשון הרע ברשתות החברתיות

לשון הרע ברשתות החברתיות

"עידן האינטרנט" בו אנו חיים פתח בפנינו את האפשרות להפיץ, לקבל ולהיחשף למידע רב, איפה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים וכמה שאנחנו רוצים, בצורה קלה, נגישה ומהירה.

בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות השונות, ובהן פייסבוק (FACEBOOK), טוויטר (TWITTER), לינקדאין (LINKEDIN), אינסטגרם (INSTAGRAM) ועוד, כמו גם ה"טוקבקים" (תגוביות), ביססו עצמם כ"ככר העיר" של ימינו, בה לכל אחד ואחת מכל מקום בו הם נמצאים ישנה האפשרות והיכולת להביע את דעתם, לבטא את אשר על לבם ולפרסם ולהפיץ ברבים ובאופן מידי כל פרסום שהוא (מלל, תמונה ועוד, לפי העניין) שהם חפצים בפרסומו. יחד עם זאת, ישנם גורמים כאלה ואחרים אשר עושים שימוש ב"ככר העיר" החדשה כדי לפרסם פרסומים פוגעניים שונים אשר עשויים בין היתר לגבש את עוולת לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע

על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, "לשון הרע" היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

פרסום, לענין לשון הרע, יכול שיהיה בעל פה ויכול שיהיה בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

רואים כפרסום לשון הרע, אם הפרסום היה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע, או אם הפרסום היה בכתב והפרסום עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

חוק איסור לשון הרע מעניק לנפגע, היה ויוכיח את קיומם של יסודות עוולת "לשון הרע" בעניינו ולצד המפר לא יעמדו ההגנות הקבועות בחוק זה (טענות "הגנת אמת הפרסום" ו"תום לב"), וככל שאין מדובר ב"פרסום מותר" כהגדרתו הקבועה בחוק האמור, בין היתר סעד של פיצויים (לרבות האפשרות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק).

אל בתי המשפט הוגשו בשנים האחרונות מאות רבות של תביעות שעיקרן בטענות ללשון הרע בגין פרסומים פוגעניים שהופצו ברחבי האינטרנט, ובין היתר במסגרת הרשתות החברתיות ו/או במסגרת טוקבקים ו/או באתרי אינטרנט שונים. במקרים רבים בתי המשפט פסקו לזכות נפגעי אותם פרסומים פוגעניים והעניקו להם הן סעד של פיצויים והן סעד המחייב את הצד הפוגע להסיר את הפרסום הפוגעני הרלוונטי.

דיני לשון הרע הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר, רב ומוכח בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדינים אלו בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לדיני לשון הרע ולכל תחום עיסוק נוסף של משרדנו, נשמח שתצרו עמנו קשר ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין לשון הרע

תקנון אתר אינטרנט

חשיבותו של תקנון אתר אינטרנט

ישנם סוגים רבים של אתרי אינטרנט, בין אם הם נועדו לצורכי מסחר, בין אם הם נועדו לצורכי הפצת ו/או הצגת מידע ובין אם הם נועדו לכל צורך כזה או אחר, אך רוב אתרי האינטרנט כוללים בחובם בין היתר מלל, יצירות צילום ומידע מגוון בתחומים שונים, זאת בנוסף אל העיצוב הגרפי של אתר האינטרנט בפני עצמו וסימני המסחר השונים המוצגים במסגרתו (ביחד להלן: "התכנים").

מרבית אתרי אינטרנט נגישים לציבור הרחב וכל אחד מאתנו יכול לגלוש בהם מכל מקום בו יחפוץ ומתי שהוא מעוניין בכך, וכך להיחשף ולעיין בתכנים המוצגים באותם האתרים.

לאור זאת, ישנה חשיבות גדולה להסדרת ה"שימוש" של הגולש באתר האינטרנט ו/או בתכניו מבעוד מועד ובטרם תחילת ה"שימוש" מצד הגולש, ולהסדרת היחסים שבין בעלי ו/או מנהלי ו/או מפעילי האינטרנט (ביחד להלן: "בעלי אתר האינטרנט") לבין הגולש, זאת באמצעות עריכת תקנון או תנאי שימוש באתר האינטרנט הרלוונטי לעניין.

נושאים שיש להסדיר בתוך תקנון אתר אינטרנט

לכל אתר אינטרנט יש להכין ולהתאים תקנון אשר תואם את האתר הספציפי על כלל מרכיביו ותכניו ואשר עונה על צרכי בעלי אתר האינטרנט. כך, בין היתר ולפי העניין, על תקנון אתר אינטרנט להסדיר את הנושאים שיובאו להלן:

  • הסדרת היחסים המשפטיים שבין בעלי אתר האינטרנט ו/או מי מטעמו לבין הגולש ו/או מי מטעמו;
  • הסדרת היחסים המסחריים שבין בעלי אתר האינטרנט ו/או מי מטעמו לבין הגולש ו/או מי מטעמו (ככל שרלוונטי לאתר האינטרנט הספציפי);
  • הסדרת מיהות הגולש הרשאי לגלוש באתר האינטרנט ו/או לעשות שימוש כזה או אחר בו ו/או בתכניו;
  • הסדרת השימושים שהגולש רשאי לעשות ו/או אינו רשאי לעשות במסגרת הגלישה באתר האינטרנט בכלל ובתכניו של אתר האינטרנט בפרט;
  • הסדרת התחייבויות המשתמש כלפי בעלי אתר האינטרנט, בנוגע לשימוש שלו באתר ו/או בתכניו;
  • הסדרת אחריות המשתמש בנוגע לשימוש שלו באתר האינטרנט ו/או בתכניו;
  • הבהרת זכויות בעלי אתר האינטרנט באתר האינטרנט על כלל מרכיביו ו/או בתכניו;
  • הגבלת אחריותם של בעלי אתר האינטרנט, לרבות בנוגע לשימוש שעשה ו/או יעשה הגולש באתר האינטרנט על כלל מרכיביו ו/או בתכניו;
  • התייחסות לקניין הרוחני של בעלי אתר האינטרנט, לרבות זכויות יוצרים בתכנים ו/או בתצוגה ו/או בתוכנה ו/או בעיצוב הגרפי של אתר האינטרנט על כלל מרכיביו, סימני המסחר המופיעים בו, הסודות המסחריים של בעלי אתר האינטרנט ועוד;
  • הסדרת מדיניות הפרטיות של בעלי אתר האינטרנט בנוגע לאתר.

במרוצת השנים, משרדנו פעל לעריכת תקנוני אתרי אינטרנט רבים, כמו גם ליווה ומלווה באופן שוטף ויומיומי את בעלי אתרי האינטרנט השונים המיוצגים על ידו בכל תחומי המשפט הרלוונטיים, ואנו בעלי ניסיון רב בכל הסוגיות המשפטיות הנוגעות לעניין.

לחץ לקבלת מידע נוסף אודות דיני אינטרנט, מחשבים, מידע וטכנולוגיה באתר

למידע נוסף הנוגע לחשיבותו של תקנון אתר אינטרנט ובכל עניין נוסף, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ללא דיחוי ואנו נענה בשמחה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

עו"ד עמית וולף – עורך דין זכויות יוצרים באינרנט

זכויות יוצרים באינטרנט עורך דין עמית וולף

הפרת זכויות יוצרים באינטרנט – מחד, במה ליוצר ומאידך, כר פורה למפר

רשת האינטרנט עמוסה באתרים רבים מאוד, במסגרתם מוצגים בין היתר מידע מגוון בתחומים שונים, תמונות, סרטונים ועוד, אשר במקרים רבים מוגנים הם תחת דיני זכויות היוצרים, זאת ככל שהם עונים לדרישות חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

"שימוש מותר" לפי חוק זכות יוצרים

נגישותה של רשת האינטרנט שימשה ומשמשת כבמה לכל דבר ועניין וככלי בידי היוצרים לפרסם את יצירותיהם השונות ולחשוף אותם לציבור ובכך לקדם אותם, את פועלם ואת יצירותיהם.

לצד זאת, לנגישותה של רשת האינטרנט יש גם פן שלילי והוא היות רשת האינטרנט כר פורה להפרת זכויות יוצרים. הפרות אלו באות לידי ביטוי, בין היתר, בהעתקה מלאה או חלקית של יצירה כזאת או אחרת אשר הוצגה באתר אינטרנט מסוים ועשיית שימוש בה, זאת מבלי שניתנה הרשאתו ו/או הסכמתו של היוצר ו/או בעל הזכויות לאותו השימוש ומבלי שאותו שימוש מהווה "שימוש מותר" לפי חוק זכות יוצרים.

ויובהר, כי כל עוד היוצר ו/או בעל הזכויות (לפי העניין) לא אישר למאן דהוא לעשות שימוש ביצירה הרלוונטית, ואין מדובר ב"שימוש מותר" לפי חוק זכות יוצרים, הרי שהצגתה במסגרת אתר אינטרנט כזה או אחר על ידו אינה מהווה הרשאה ו/או הסכמה מצדו לעשיית כל שימוש בה.

מהו "שימוש מותר" לפי חוק זכות יוצרים?

המחוקק קבע כי עשיית הפעולות שיפורטו להלן, ביצירה כזאת או אחרת, מותרת אף מבלי לקבל רשות מבעל זכות היוצרים ומבלי לשלם כל תמורה שהיא (למעט כמפורט בסעיף טו' להלן):

  • שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך, והכל בשים לב לבחינת הוגנות השימוש ביצירה.
  • שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מנהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש.
  • העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה.
  • שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר.
  • שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי.
  • העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר.
  • העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה.
  • העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: (1) שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; (2) בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; (3) השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו.
  • הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד.
  • העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו.
  • עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה.
  • שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: (1) היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; (2) השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו.
  • ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך.
  • העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: (1) שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; (2) החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; (3) החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. כמו-כן, העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור לעיל, בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין. בנוסף לכך, העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת.
  • העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר; היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; המעתיק הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; המעתיק שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה– כפי שקבע בית המשפט; ההעתקה לא משמשת ולא מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית.
    ובחזרה לענייננו, אל בתי המשפט מוגשות בשנים האחרונות תביעות רבות שעיקרן בהפרת זכויות יוצרים ביצירות שונות, שהוצגו ברשת האינטרנט והועתקו על-ידי גורמים שונים, בין אם לצורך שימוש מסחרי בהם ובין אם לכל צורך אחר. בתי המשפט, בדרך כלל ובכפוף להוכחת ההפרות, פוסקים, בין היתר, תשלומי פיצויים לא מבוטלים בשים לב לחומרת ההפרה בכל עניין ועניין.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים שעיקרם בהפרת זכויות ברשת האינטרנט ונשמח לעמוד לרשותכם בתחום זה ובכל תחום נוסף.

 

עו"ד עמית וולף – דיני זכויות יוצרים וקניין רוחני

 
עורך דין קניין רוחני

דיני הגנת הפרטיות

על-פי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".

"פגיעה בפרטיות" מוגדרת, בין היתר, כבילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; האזנה האסורה על-פי חוק; צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; העתקת תוכן של כתב כזה או אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב; שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם; הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד; ועוד.

חוק הגנת הפרטיות מעניק לנפגע, היה ויוכיח את קיומם של יסודות עוולת "פגיעה בפרטיות" בעניינו, בין היתר סעד של פיצויים (לרבות האפשרות לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק).

דיני הגנת הפרטיות הינו תחום עיסוק מרכזי של משרדנו. אנו בעלי ניסיון עשיר ורב בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים הנוגעים לדין זה בפני כלל הערכאות המשפטיות השונות.

למידע נוסף הנוגע לדיני הגנת הפרטיות, נשמח שתצרו קשר עם משרדנו ואנו נענה על כל שאלה ו/או בקשה שהיא מצדכם.

לקריאת מאמרים נוספים בנושא קניין רוחני וזכויות יוצרים לחצו כאן

עו"ד עמית וולף – דיני קניין רוחני