זכויות יוצרים בקמפיין שיווקי תמונה להמחשה

זכויות יוצרים בקמפיין פרסומי

האם יש להכיר בזכויות יוצרים בקמפיין פרסומי?

האם גיוס ידוען כפרזנטור בקמפיין פרסומי בא בגדרי יצירה מוגנת בזכויות יוצרים?

שאלות משפטיות אלו נידונו במסגרת הליך משפטי אשר התנהל בפני כבוד השופטת דפנה אבניאלי (ת.א. 48664-11-12 זרמון DDB בע"מ נגד אדלר חומסקי ו-ורשבסקי ואח', בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו).

עיקר התובענה בטענות התובעת בנוגע לקמפיין פרסומי שהגתה עבור חברת דלתא, בהובלת הפרזנטורית נינט טייב, ואשר לטענתה נגזל ממנה על-ידי הנתבעות, תוך הפרת זכות יוצרים.

בית המשפט נדרש לסוגיית קיומה של זכות יוצרים בקמפיין פרסומי וציין כי קיימת פסיקה קודמת אשר הכירה בפרסומות שיכולות לכלול בחובן מוטיבים המוגנים בזכויות יוצרים.

עם זאת, בנוגע לקמפיין הפרסומי נשוא התביעה, נקבע כי פעולות התובעת נכנסות לכל היותר תחת הגדרת "סקיצות ראשוניות", שטרם קרמו עור וגידים והפכו לקמפיין פרסומי של ממש. כך, למעשה, מדובר בבליל רעיונות, מחשבות, דוגמאות וכיוונים אפשריים לקמפיין, החוסים בגדרי "תהליך" יצירתו של קמפיין בלבד. לפיכך, ומשאין הגנת זכויות יוצרים חלה על רעיון או על תהליך, הרי שבמקרה המדובר אין הגנת זכויות יוצרים על הקמפיין הפרסומי של התובעת, שהיווה לכל היותר אסופה של רעיונות ראשוניים וכיוונים שונים של אסטרטגיות פרסומיות.

זכאות להגנת חוק זכות יוצרים

בהמשכו של פסק הדין, בית המשפט נדרש לסוגיית גיוס ידוען כפרזנטור בקמפיין פרסומי, על כל התהליך המחשבתי והיישומי שהושקעו בכך, כחוסה תחת הגדרת המחוקק ליצירה מוגנת בזכויות יוצרים. נקבע, כי בחירתו של ידוען כפרזנטור לקמפיין פרסומי, בין אם מדובר בשחקן, זמר או כל דמות ידועה אחרת, ראויה לתואר "רעיון" בלבד, כך שאין היא עולה כדי יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, מה גם שאין מדובר ברעיון פורץ דרך או ייחודי בתחומו מבית היוצר של התובעת דווקא, אלא זו דרכם האופיינית של מסעות פרסום בארץ ובעולם. משכך, נקבע כי אין מדובר ב"יצירה" הזכאית להגנת חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

בהמשך פסק הדין, בית המשפט נדרש לטענת התובעת לפיה הנתבעות התעשרו שלא כדין על חשבונה כתוצאה מהשימוש בתוצרי הפרסום שנהגו על ידה ושימוש ברכיבים מתוך האסטרטגיה הפרסומית פרי עבודתה. נקבע, כי הבחירה בנינט טייב כפרזנטורית מהווה למעשה את הציר סביבו סבו הקמפיין ונגזרותיו, כפי שנוצר בסופו של דבר על-ידי הנתבעות. עוד נקבע, כי הצדק ושיקולי ההגינות מחייבים מתן תגמול כספי לתובעת, על גיוסה של נינט טייב והצבתה כפרזנטורית של דלתא, זאת לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, גם אם רעיון זה לא מצמיח לו זכויות יוצרים.

כנימוק לקביעתה זו, ציינה כבוד השופטת אבניאלי, כי מטרת דיני עשיית עושר ולא במשפט היא השבת המצב לקדמותו, כמו גם שלילת התעשרות על חשבון הזולת.

משרדנו ניהל ומנהל הליכים משפטיים רבים, בערכאות המשפטיות השונות, שעיקרם בהפרת זכות יוצרים ובעשיית עושר ולא במשפט, ואנו בעלי ניסיון רב בתחום זה בפרט ובדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני בכלל.

יש לך שאלה הנוגעת לזכות יוצרים או לעשיית עושר ולא במשפט? אנא צור קשר עם משרדנו בהקדם ואנו נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה או בקשה מצדך.

עו"ד עמית וולף – דיני קניין רוחני וזכויות יוצרים